טבילה (טהרת המשפחה)

שלום וברכה, אני נשואה+ ילד יש לי בעיה מאוד קשה שאני לא מסוגלת לטבול (לא פספסתי שום טבילה) אני לא מבינה למה צריך ולא רואה בזה ערך בכלל! אני תמיד יוצאת משם בהרגשה נוראית, תמיד עם פצעים שעושים לי המים. (ניסיתי כמה מקוואות) יש לציין שזה לא פחד ממים ושהזוגיות שלי טובה. אשמח מאוד אם תוכלו לעזור לי ,או להפנות אותי למשהו שיוכל לעזור לי להכניס את רגש הטבילה שאף פעם לא הייתה. (בני כבר בן שנה ומאז הטבילה לאחר הלידה לא טבלתי שוב דאגתי להיות על כדורים ולא לרדת מהם בכלל. בתודה

שלום וברכה.
ראשית בעניין הבריאותי. מי המקוה נקיים ביותר ועל כן יש לבדוק לגופו של עניין את עניין הפצעים.
האם הפצעים מופיעים לדוגמה גם לאחר שחיה בבריכת שחיה? יתכן ואת רגישה לחומר החיטוי שבמים ( כלור).
במקרה כזה ניתן, בתאום מראש לארגן לך טבילה במים שהוחלפו סמוך להגעתך, לא שמים חומר חיטוי. את טובלת ראשונה ואת החומר מוסיפים רק לאחר שטבלת.
לעניין ההיבט הרוחני.
את מתארת מצב בו את עושה מאמץ להימנע מלהגיע לצורך בטבילה.
יש לי הרגשה כי המנעות זו רומזת על משהו עמוק יותר ביחסך למקוה, יותר מסתם חוסר הבנה של ערך הטבילה.
ראשית, את הטבילה במקוה איננו מקיימות בגלל שאנו מוצאות  בה הגיון, הזדהות או ערך כלשהו .
כשם שכל מצוה באשר היא אינה מתקיימת בגלל טעם זה או אחר של איש/ה זה או אחר/ת.
במדידה שכזו לא יהיה טעם בכל מצוה שהיא ואיש הישר בעיניו ובעיני הגיונו יעשה.
זה 'יתחבר' לישיבה בסוכה אך לא להנפת 4 מינים ל4 כיווני השמים. אחר יתחבר לתפילין של ראש אך לא של יד וכו'. לדבר אין קץ.
יחד עם זאת, כמי שמאמינה שהטבילה היא חויה נשית רוחנית ייחודית, איני מבטלת את חשיבות החיבור הריגשי והנפשי שלנו לקיום המצוות בכלל ולטבילה במקווה בפרט.
את מוזמנת לעיין בפרק שלם המוקדש לנושא זה באתר ואשר עוסק בהיבטים הרוחניים של הטבילה.
בנוסף, את מוזמנת ליצור איתי קשר ישיר, אשמח להיפגש ולשוחח עימך בדבר, להתמקד בדבר שגורם לך  להמנע מהטבילה ויחד איתך למצוא את הפתרון המתאים לך באופן אישי.