חיי אישות בלי להיכנס להריון (טהרת המשפחה)

שלום רב!

מדובר בהחלט בשאלה חשובה ואני שמח לקראתה. שכן חיוב פריה ורבייה שהוזכר בפרשתינו חיוב גמור הוא, וגם למי שכבר קיים, ישנו עדיין חיוב בלתי פוסק להעמיד תולדות, כנפסק בשולחן ערוך אבן העזר סימן א'. ומדובר בלי ספק באחד הערכים החשובים ביהדות ובכלל. ותמוה שבנושא זה ישנם רבים ורבות שהעמדה שלהם ברורה משום מה לכיוון ההיתר, וניגשים בפשטות ליטול אמצעים בלי הגבלת זמן, ובלי להתייעץ תחילה ברמה ההלכתית.

מאידך: יש גם אותן שבאופן גורף שוללים כל אמצעי בכל מצב. והינן סומכות ובוטחות על השי"ת שהטוב בעיניו יעשה.

אלו וגם אלו צריכות לזכור: כי לא כל המצבים שווים, ולא כל הזמנים שווים, ולא כל הגופים שווים, ולא כל הנפשות שוות, ולא כל הנשים שוות, ולא כל הלידות שוות, ולא כל המיניקות שוות, וגם…לא כל האנשים שווים. ובטח ובטח שגם כשמותר, לא כל האמצעים שווים. שלא לדבר על העובדה שאמצעים מסויימים, מומלצים בחום ע"י הרופאים אך הם אינם לוקחים בחשבון שהללו גורמים להכתמות ולשאלות לא פשוטות בענייני טהרה, עימהן חבריי הרבנים ואני  הקטן מתמודדים יום יום.

וחשוב ביותר גם להדגיש: שמדובר לעיתים בהחלט גם בשאלה רפואית טהורה. וכידוע שישאמצעים ששנויים במחלוקת רפואית באשר ליעילותן או אפילו מידת סיכונן ר"ל. ויש על כל אשה, טרם פנותה לרב, חובה להיוועץ ברופא המכיר את מצבה הרפואי שיציע לה מגוון אפשרויות. ועם המלצות אלו תפנה לרב והוא ינחה אותה מה מביניהם עדיף הלכתית ולכמה זמן ניתן ההיתר. במקרים מסויימים יינתן היתר נוסף לזמן ארוך יותר. ותלוי בתנאים שיווצרו. 

באופן כללי וזהיר אומר כי גם כשיש היתר, עדיין שומה עלינו לבחור באמצעי הקל ביותר מבחינה הלכתית. ויש בזה דרגות דרגות. כי אכן ישנם אמצעים שכפי שציינת מהווים הוז"ל חמורה כמו קונדום. (עד כדי כך שאפילו במקרים של פיקוח נפש ח"ו, ישנה מחלוקת חריפה בנידון). אך גם בתווך ישנם אמצעים כאלו ששנויים במחלוקת. ויש לנו להעדיף את הטובים יותר מבחינה הלכתית. וישנם כאלה ב"ה.

אקווה שלנוכח הנ"ל, תבינו שלא אוכל לפסוק בבימה נכבדה זו לכאן או לכאן, כי השאלה אינדבידואלית לחלוטין. וצריך להכיר היטב את הרקע של השואל/ת ומצבו/ה כדי שיצא הפסק ברור. (תוכלו בשמחה לצלצל אליי 0524605102/ 05271466628)
מזל טוב והרבה נחת ושלווה מכל יוצאי חלציכם. הרב ראובן זכאים ©

שלום רב!

מדובר בהחלט בשאלה חשובה ואני שמח לקראתה. שכן חיוב פריה ורבייה שהוזכר בפרשתינו חיוב גמור הוא, וגם למי שכבר קיים, ישנו עדיין חיוב בלתי פוסק להעמיד תולדות, כנפסק בשולחן ערוך אבן העזר סימן א'. ומדובר בלי ספק באחד הערכים החשובים ביהדות ובכלל. ותמוה שבנושא זה ישנם רבים ורבות שהעמדה שלהם ברורה משום מה לכיוון ההיתר, וניגשים בפשטות ליטול אמצעים בלי הגבלת זמן, ובלי להתייעץ תחילה ברמה ההלכתית.

מאידך: יש גם אותן שבאופן גורף שוללים כל אמצעי בכל מצב. והינן סומכות ובוטחות על השי"ת שהטוב בעיניו יעשה.

אלו וגם אלו צריכות לזכור: כי לא כל המצבים שווים, ולא כל הזמנים שווים, ולא כל הגופים שווים, ולא כל הנפשות שוות, ולא כל הנשים שוות, ולא כל הלידות שוות, ולא כל המיניקות שוות, וגם…לא כל האנשים שווים. ובטח ובטח שגם כשמותר, לא כל האמצעים שווים. שלא לדבר על העובדה שאמצעים מסויימים, מומלצים בחום ע"י הרופאים אך הם אינם לוקחים בחשבון שהללו גורמים להכתמות ולשאלות לא פשוטות בענייני טהרה, עימהן חבריי הרבנים ואני  הקטן מתמודדים יום יום.

וחשוב ביותר גם להדגיש: שמדובר לעיתים בהחלט גם בשאלה רפואית טהורה. וכידוע שישאמצעים ששנויים במחלוקת רפואית באשר ליעילותן או אפילו מידת סיכונן ר"ל. ויש על כל אשה, טרם פנותה לרב, חובה להיוועץ ברופא המכיר את מצבה הרפואי שיציע לה מגוון אפשרויות. ועם המלצות אלו תפנה לרב והוא ינחה אותה מה מביניהם עדיף הלכתית ולכמה זמן ניתן ההיתר. במקרים מסויימים יינתן היתר נוסף לזמן ארוך יותר. ותלוי בתנאים שיווצרו. 

באופן כללי וזהיר אומר כי גם כשיש היתר, עדיין שומה עלינו לבחור באמצעי הקל ביותר מבחינה הלכתית. ויש בזה דרגות דרגות. כי אכן ישנם אמצעים שכפי שציינת מהווים הוז"ל חמורה כמו קונדום. (עד כדי כך שאפילו במקרים של פיקוח נפש ח"ו, ישנה מחלוקת חריפה בנידון). אך גם בתווך ישנם אמצעים כאלו ששנויים במחלוקת. ויש לנו להעדיף את הטובים יותר מבחינה הלכתית. וישנם כאלה ב"ה.

אקווה שלנוכח הנ"ל, תבינו שלא אוכל לפסוק בבימה נכבדה זו לכאן או לכאן, כי השאלה אינדבידואלית לחלוטין. וצריך להכיר היטב את הרקע של השואל/ת ומצבו/ה כדי שיצא הפסק ברור.
מזל טוב והרבה נחת ושלווה מכל יוצאי חלציכם. הרב ראובן זכאים ©