אם יורשה לי לחלוק… (טהרת המשפחה)
שאלה
תשובה מאת יהודית בטיש - יועצת הלכה
תודה לך על ההערות וההארות.
את צודקת לחלוטין שהכי נכון ללכת הכי ישר והכי ברור לפי ההלכה, אלא שההלכה נכתבה במקומות שונים, בתקופות שונות וע"י אנשים שונים. כמובן שכולם יונקים מאותם מקורות, אך לעיתים הדעות ביניהם חלוקות. בין רש"י לרמב"ם בין הרי"ף לרא"ש וכמובן, מה שמשפיע ביותר על ההלכות המעשיות, בין השולחן ערוך לבין הרמ"א. ועוד ועוד ועוד.
בנושא של "ממה פורשים", לדעת השולחן ערוך (יורה דעה ,קפ"ד ב(ב) ב"בית יוסף") והש"ך (קפ"ד ו), חייבים לפרוש בעונת הוסת מתשמיש בלבד. הט"ז (קפ"ד ג) טען שחובת הפרישה כוללת גם איסור חיבוק ונישוק.
הרב מרדכי אליהו, זצ"ל, בספרו "דרכי טהרה" (עמ' ס"א) כותב: " בימים אלה שהאשה עדיין לא ראתה, וצריכה לחשוש שמא תראה, אסורים הם רק בתשמיש המיטה, אבל בחיבוק ונישוק מותרים. ויש אוסרים. ולהלכה נוהגים להתיר חיבוק ונישוק. אך אם אדם מכיר עצמו ויודע שדבר זה עלול להביאו לתשמיש המיטה, או לאיסורים אחרים, ירחק מזה."
הרב שלמה לוי בספרו "שערי אורה" (עמ' 201) כותב שנראה לפסוק כש"ך, אך ראוי להימנע מקרבה יתרה, כדי שלא להגיע לתשמיש או להוצאת זרע לבטלה.
הרב אלישיב קנוהל, בספרו "איש אשה" (עמ'98) כותב שמעיקר הדין אין צורך לפרוש אלא מתשמיש. כך פוסק השולחן ערוך ורב הפוסקים וכן נהגו הספרדים. חלק מהפוסקים האשכנזים כתבו שראוי לפרוש גם מקרבה גופנית העלולה להוביל אותם לתשמיש, והמחמיר תבוא עליו ברכה. אם כי גם לאשכנזים מעיקר הדין לא נאסר אלא התשמיש עצמו.
גם מדריכות הכלה, מדריכות לפי הבנתן ובהחלט כדאי להרחיב וללמד את מגוון הדעות.
לגבי השקיעה, גם על מספר הדקות שאחרי השעה המצויינת בלוח השנה, חלוקות הדעות בין 10 דקות ל 14 דקות. אגב, לעיתים ראיית השקיעה היא המדויקת ביותר, שכן בכל נקודה זמן השקיעה מושפע מגובהה ומהמבנה הטופוגרפי שממערבה. במקום מישורי, אין הבדל משמעותי, אך במקום הררי, מכל מקום השקיעה שונה.
יהי רצון שנזכה ללמוד, לשמור, לעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתנו, באהבה
גמר טוב.