content-box search-form mini
חזרה לכל השאלות

אם יורשה לי לחלוק… (טהרת המשפחה)

שאלה

אני ממש לא מבינה את הייעוץ שנתת לאחת הנשים בנוגע להרחקות בימי פרישה, אני למדתי בבפירוש יש להמנע ממגע של חיבה, ומותר להעביר חפצים ולאכול מאותם כלים, אך חיבוך ונישוק אסורים וגם זה כל כך הגיוני שמעולם לא הרהרתי אחרי ההדרכה שלי... אני פשוט רוצה לשאול האם יש סוגים שונים של הדרכת כלות לנשים שחלקם הם בגישה מקילה? חברה שלי שהלכה למדריכה חושבת שמספיק להסתכל בחוץ ולדעת שעכשיו שקיעה בשביל לעשות הפסק טהרה. והיא ממש לא מסתכלת על השעון כשאצלי גם אם התחלתי הפסק טהרה לפני שקיעה אם לא הבנתי במאה אחוז שהכל טוב ויפה בשביל הפסק לפני זמן שקיעה מדוייק אז הלך ההפסק טהרה ונדחה למחר. יהדות זה לא אמור להיות משהו מטריד שצריך להקל בו כמה שיותר, זה חלק מאיתנו. זה הדבר הכי נכון ללכת הכי ישר וברור לפי ההלכה. ולשמוח ולדעת שאשרינו ומה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו ומה יפה ירושתנו!!!

תשובה מאת יהודית בטיש - יועצת הלכה

תודה לך על ההערות וההארות.
את צודקת לחלוטין שהכי נכון ללכת הכי ישר והכי ברור לפי ההלכה, אלא שההלכה נכתבה במקומות שונים, בתקופות שונות וע"י אנשים שונים. כמובן שכולם יונקים מאותם מקורות, אך לעיתים הדעות ביניהם חלוקות. בין  רש"י לרמב"ם בין הרי"ף לרא"ש וכמובן, מה שמשפיע ביותר על ההלכות המעשיות, בין השולחן ערוך לבין הרמ"א. ועוד ועוד ועוד.
בנושא של "ממה פורשים", לדעת השולחן ערוך (יורה דעה ,קפ"ד  ב(ב) ב"בית יוסף") והש"ך (קפ"ד ו), חייבים לפרוש בעונת הוסת מתשמיש בלבד. הט"ז (קפ"ד ג) טען שחובת הפרישה כוללת גם איסור חיבוק ונישוק.
הרב מרדכי אליהו, זצ"ל, בספרו "דרכי טהרה" (עמ' ס"א) כותב: " בימים אלה שהאשה עדיין לא ראתה, וצריכה לחשוש שמא תראה, אסורים הם רק בתשמיש המיטה, אבל בחיבוק ונישוק מותרים. ויש אוסרים. ולהלכה נוהגים להתיר חיבוק ונישוק. אך אם אדם מכיר עצמו ויודע שדבר זה עלול להביאו לתשמיש המיטה, או לאיסורים אחרים, ירחק מזה."
הרב שלמה לוי בספרו "שערי אורה" (עמ' 201) כותב שנראה לפסוק כש"ך, אך ראוי להימנע מקרבה יתרה, כדי שלא להגיע לתשמיש או להוצאת זרע לבטלה.
הרב אלישיב קנוהל, בספרו "איש אשה" (עמ'98) כותב שמעיקר הדין אין צורך לפרוש אלא מתשמיש. כך פוסק השולחן ערוך ורב הפוסקים וכן נהגו הספרדים. חלק מהפוסקים האשכנזים כתבו שראוי לפרוש גם מקרבה גופנית העלולה להוביל אותם לתשמיש, והמחמיר תבוא עליו ברכה. אם כי גם לאשכנזים מעיקר הדין לא נאסר אלא התשמיש עצמו.
גם מדריכות הכלה, מדריכות  לפי הבנתן ובהחלט כדאי  להרחיב וללמד את מגוון הדעות.
לגבי השקיעה, גם על מספר הדקות שאחרי השעה המצויינת בלוח השנה, חלוקות הדעות בין 10 דקות ל 14 דקות. אגב, לעיתים ראיית השקיעה היא המדויקת ביותר, שכן בכל נקודה זמן השקיעה מושפע מגובהה  ומהמבנה הטופוגרפי שממערבה. במקום מישורי, אין הבדל משמעותי, אך במקום הררי, מכל מקום השקיעה שונה.
יהי רצון  שנזכה ללמוד, לשמור, לעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתנו, באהבה
גמר טוב.