חששות אחרי הטבילה (טהרת המשפחה)

אחריות גדולה מוטלת על כתפייך- איסור חמור וההטהרות ממנו, ואת לחוצה ובצדק. כל אדם רציני, נלחץ מאחריות ומקווה שהוא פועל נכון.  לכן הלחץ שלך מובן.
אולם, אפרוש בפנייך את כללי ההלכה בענין: מדין תורה חציצה היא כאשר היא מכסה את רוב הגוף, ומקפידים (=לא רוצים שהדבר החוצץ יהיה שם). חז"ל גזרו על הדבר החוצץ, שלא מקפידים כאשר הוא על רוב הגוף או על דבר חוצץ הנמצא על חלק קטן בגוף ומקפידים עליו. ברור שאנחנו מקפידים על גזרות חז"ל, אולם זה כבר לא נחשב לאיסור תורה. יש מקרים בהם הרב מורה לטבול שוב, אולם אלה מקרים נדירים בהם נמצא דבר ספציפי על הגוף. אשה שנוהגת על פי ההלכה, מכינה את עצמה לטבילה ומסרקת את שערה, לא צריכה לחשוש אלא אם כן מצאה דבר חוצץ על גופה. אם לא מצאה הרי היא טהורה.
כל טוב

 

אוסיף מס' מילים 'נשיות':
התחושה אותה את מתארת על "המחשבות המייסרות" אותך לאחר הטבילה,

שכיחה ואופיינית לנשים רבות. דקדוק ההלכה והפרטים הרבים הקשורים להכנות לקראת הטבילה ובמהלכה,

אכן גורמות לנו להתעסק בפרטים רבים. לעיתים, עד כדי שכחת מהות הטבילה.

כפי שציין הרב חיימוביץ, שני הכללים לאורם נלמדו פרטי ההלכה הם שתהיה החציצה על מרבית גוף האשה ושתהיה החציצה דבר שנשים מקפידות להסירו.
כל חציצה ואפילו אם נמצאה בזמן הטבילה, אך לא עומדת בקריטריונים אלו, אינה מעכבת ולו במעט את כשרות הטבילה.
לאור זאת מתירים רבנים בשאלות ספציפיות המופנות אליהם, לטבול עם חציצות  שונות כגון: תכשיטים שקשה להסירם, מחטים סיניות, ציפורניים מלאכותיות, ראסטות וכו'.
גם בדיעבד, אם מצאה אשה חציצה על גופה, אך זו לא עומדת בקריטריונים שצויינו- עולה לה טבילתה.

עליך להסיר מחשבות שליליות אלו ולהתעמק בידיעה שעשית את ההשתדלות המירבית על מנת שתהיה טבילתך כשרה.
תוכלי להתעמק במהות הטבילה והכוונה הרוחנית העמוקה שבה- החיבור באמצעות המים הטהורים לאנרגיות קדושות:
חיבור למהותך הפנימית כאשה, חיבור לבריאה, חיבור לקב"ה וע"י כך הפתחות לקבלת שפע גשמי ורוחני.
יהי רצון שהשתדלותך תעמוד לך להתעלות בטהרה ובקדושה.