תפילה בזמן טבילה (טהרת המשפחה)
שאלה
תשובה מאת הרב ראובן זכאים - פוסק הלכה, מדריך חתנים, יועץ
אם כי נתקנו כמה תפילות לאשה הטובלת במהלך הדורות, הן בדרך כלל תפילות שנתקנו לאומרן לפני או אחרי הטבילה. אך למיטב ידיעתי, אין מקור מפורש לתפילה בתוך המקווה. אמנם נראה לעניות דעתי, בהתאם למה שכתב רבינו בחיי שתפילת האשה תמיד מקובלת ובפרט בשעת בשעת קיום מצווה, כהדלקת נרות שבת, שיש מקום בהחלט לתפילה, הן לפני, הן תוך כדי, ובפרט "אחרי" הטבילה, אזי שורה על האשה רוח טהרה מיוחדת. ובפרט אם כה התמסרה לקיים את המצווה כדבעי, בדין הוא שתהיה שעה זו עבורה שעת רחמים ועת רצון לקיבול תפילותיה. למנהג בנות אשכנז שמברכות בתוך המקווה אחרי שטבלו, הדבר אפשרי. אמנם למנהג הספרדיות שאינן מברכות בתוך המקווה, אלא בחדר הסמוך בעודן לבושות בחלוק, מסיבת הפסק, יש להן להיזהר מאוד שלא להפסיק בשום דיבור עד הטבילה. וזה כולל תפילות ובקשות. ובפרט שכאמור, שעת הרצון מתחילה בייחוד אחרי שהיא טבלה וקיימה את המצווה. וגם מהטעם השני שאינן מברכות בבית הטבילה כיוון שנחשב כבית המרחץ שאין להזכיר בו שם שמים, יש להן להזהר מהזכרת שמות הקודש בתוך המקווה אלא להסתפק בתפילות בנוסח שלהן. בכלל, יש לבקש מהנשים היקרות (כפי שמסרו לי כמה בלניות), לא להאריך מדאי בתפילות ובקשות, אלא לקצר ולתמצת, על מנת שלא לעכב את הטובלות הבאות. וכמובן לשים לב טוב לאופן הטבילה שתהיה כדת וכדין, שלא לאבד את העיקר בגלל התוספת.
האשה צריכה לזכור ששורה עליה רוח קדושה זו גם בצאתה מבית הטבילה כל ימי טהרתה, ולכן תוכל בהחלט לבקש ולהתפלל גם מחוץ לחדר המקווה אחרי שלבשה את בגדיה ונטלה ידיה כהלכה. והשי"ת יקבל תפילותינו ברצון.