נידה (טהרת המשפחה)
שאלה
תשובה מאת הרב ראובן זכאים - פוסק הלכה, מדריך חתנים, יועץ
אני שמח על השאלה החשובה הזו, כיוון שאני נתקל לא פעם בבני זוג יקרים שכה חפצים לשמור כהלכה את דיני ההרחקות, ובפרט את ההרחקה היסודית הזו של שכיבה במיטה אחת, אך מחמת טעות או שגיאה פועלים בצורה לא נכונה.בימי הנדה קיים איסור לשכב על מיטה אחת, אפילו רחבה ואינם נוגעים זב"ז, אולם באותה מידה אין איסור על בני הזוג לישון בחדר אחד. להיפך. אנו מוצאים בתלמוד (עירובין דף סג ע"א) שאין לאדם אחר לישן בחדר שאיש ואשתו ישנים שם, אף כשהאשה נדה, משום שיש לאשה שמחה כשהיא עם בעלה לבדם, ויכולים הם לשוחח בענייניהם הפרטיים, וכניסתו של אדם נוסף, שוללת הימנה הנאה זו. [כך פירש רבינו יהונתן] (שכן אין שום איסור לאשה לשוחח עם בעלה בימי נדתה, מלבד בדברי חיבה, או בדברים שבינו לבינה, או קלות ראש). חז"ל אף התיחסו בפירוש להיתר היחוד עם אשתו בנדתה, ואמרו שאין חשש שיבואו לידי מכשול חלילה בעקבות היחוד, כיוון שכבר חיו חיי אישות בימי הטהרה שקדמו, (עפ"י כתובות דף ד עמוד א), וגם עתידים להיות מותרים שוב אחרי שתטבול, אזי אין יצרו תוקפו. וז"ל השולחן ערוך יו"ד סימן קצה סעיף א: אבל מותר להתייחד עמה, דכיון שבא עליה פעם אחת תו לא תקיף יצריה (= אין יצרו תוקפו, ולא יכשל ח"ו).כאשר בחדר ישנה מיטה זוגית. הפיתרון הרצוי ביותר הוא להכניס מיטה או מזרן אחר (עליו יתכבד מי מהם לנום את שנתו…רצוי הבעל). עד שבעזהי"ת ירכשו "מיטה יהודית" הניתנת להפרדה.צרה צרורה היא, כשהחדר קטן ואי אפשר להכניס אליו מיטה או מזרן אחר. וכאן ישנן שתי גישות, יש שמחמת כן ישנים במיטה אחת, והדבר, כאמור, אסור לחלוטין. ויש שנוהגים שאחד מבני הזוג יוצא מהחדר לישון בסלון או בחדר אחר. אכן, כשאין ברירה אחרת- – כך צריך לנהוג. אך חשוב מאוד לפתור את הבעיה, ולא להשאיר את המצב כך, משתי סיבות עיקריות: א. כנ"ל, אמנם חייבים לישון בנפרד, אך מותר ורצוי לישון באותו חדר, ואין להוסיף על מה שציוותה התורה (וכתבתי זאת מפני שידעתי שיש עדות שנהגו כן כשיגרה שבימי הנדה האשה ישנה בחדר אחר, והפוסקים לא ראו זאת בעין יפה! (שו"ת יבי"א חלק ו יו"ד סימן כ). ב. האופן הזה שיש ימים שאחד מבני הזוג ישן בחוץ, מעורר הרבה סימני שאלה (או סימני קריאה…) אצל בני הבית ו/או האורחים, וזה מיותר לגמרי. ג. ישנן עוד סיבות מדוע לא רצוי לעשות כן, ואכמ"ל.עצתי, או לבחור לכם חדר יותר רחב בבית (במידה וקיים חדר כזה) ולהופכו לחדר השינה, בו תוכלו לשכן את המיטה הזוגית, ובעת הצורך להוסיף מיטה או מזרן. או, כאמור, להשתדל בהקדם לארגן מיטה הניתנת להפרדה.לענין נגיעה בבגדיה, לא קיים איסור לבעל לנגוע בבגדיה (כשאינם עליה) וגם לאשה אין איסור לגעת בבגדיו, כי כיום לא נוהגים דיני טומאה וטהרה. (אמנם יש לזה יסוד בראשונים כמו שכתב בשו"ת רבינו אברהם בר יצחק אב"ד (סי' צ), יש שמחמירים לא ליגע במשכבה ובבגדיה ותבוא עליהם ברכת טוב. וכ"כ עוד ראשונים כמו האור זרוע (ח"א סוף סימן שס) שכתב, כלים שאשה נדה נוגעת בהם טהורים אצל בעלה, וכו', אבל אנו מחמירים על עצמנו ואין אנו יושבים על מושבה ולא נוגעים בבגדיה. אך גם הם הדגישו שמדובר בחומרא. ותנא דמסייע משו"ת הרמב"ם סימן שכ (ובמהדו' פריימן סימן צט), שכתב: "ואמרנו להם שהנגיעה בבגדים ובמאכלים הוא מותר וכו' ומי שרוצה להתיר יתיר וכו', אבל אם הוא סובר איסור במאכל או במשתה שתגע בו הנדה ונתרחק ממנו מפני האיסור יצא מכלל הרבנים וכפר בתורה שבע"פ. עכ"ל הרמב"ם. (כלומר אם נוהג כן מצד חומרא, ניחא, אך מי שמחשיב זאת לאיסור – הדבר חמור מאוד).
כיום המנהג פשוט שלא להחמיר בזה. (ט"ז סי' קצה סק"ו, סדרי טהרה, מסגה"ש, בן איש חי וטהרת הבית). חומרות אלו גם לא רצויות מחמת שיבוש סדרי הבית ושלומו, ודיינו לקיים מה שאסור מן הדין.
לענין מגבת: מותר לבני הזוג להשתמש באותה מגבת, שהרי כנ"ל, אין לנו דיני טומאה וטהרה, ואין בזה משום חיבה (טה"ב ח"ב עמ' פח), ודיינו במה שאסרו רבותינו. (אמנם בספר כף החיים (פלאג'י) סימן ד' החמיר בזה, אך במחילת כ"ת, חומרא יתירה היא).
ולענין הדחת כלים, פשוט שהאשה רשאית לעסוק בכל צרכי ביתה, ובכלל זה הדחת כלים, וכדברי רב הונא (מסכת כתובות סא.) : כל מלאכות שהאשה עושה לבעלה – נדה עושה לבעלה, חוץ ממזיגת הכוס, והצעת המטה, והרחצת פניו ידיו ורגליו. וכן כתב הרמב"ם (פכ"א מהלכות אישות סימן ח). וגם מרן השולחן ערוך סי' קצה סעיף י, פסק שמלבד מזיגת הכוס, הרחצת פניו ידיו ורגליו, הצעת המיטה. כמובן אף בשלושת המלאכות שנאסרו נאמרו גדרים הלכתיים מתי אסור ומתי מותר. ואין כאן מקום להאריך.