מקוה (טהרת המשפחה)

אני גרושה וצריכה לעשות תקון מקווה על העבר שלי ועל 2 הפלות שעשיתי שמקטרגים עלי מהשמים האם אני צריכה לברך

יקירה, קראתי את המילים שלך והרגשתי את הכאב והמשא הכבד שאת נושאת על ליבך. הרצון שלך ב"תיקון" ובהיטהרות הוא רצון קדוש, והוא מעיד על נשמה עדינה שרוצה להתקרב ולהתנקות.

באופן עקרוני, פוסקי ההלכה לאורך הדורות קבעו הנחיה שנשים פנויות לא יטבלו, (כדי לא ליצור מצב שבו המניעה ההלכתית מיחסים ללא חתונה תיחלש). זו גם הסיבה שההנחיה הרשמית של הרבנות לבלניות במקוואות היא לאפשר טבילה רק לנשים נשואות.
יחד עם זאת, ישנם מצבים שבהם פנויות טובלות לדוגמה, לפני עלייה להר הבית, ישנן נשים הנוהגות לטבול במועדים מיוחדים, כמו בערב יום כיפור, כחלק מתהליך של תשובה והיטהרות.
ישנן נשים שחשות צורך עמוק בטבילה "לשם תיקון" כפי שתיארת.
במקרים אלו,
הטבילה נעשית ללא ברכה. הברכה נאמרת רק כאשר מקיימים מצווה מחייבת, ובמצבך הטבילה היא מעשה של חסידות ותיקון אישי, ולכן לא מברכים עליה. ראי במים האלו מקום שמחבק אותך ומאפשר לך להשאיר את העבר מאחור ולצאת כבריאה חדשה.

עם זאת, חשוב לי לומר לך משהו על המושג "תיקון": הקדוש ברוך הוא הוא "אל רחום וחנון". הוא רואה את הדמעות שלך ואת החרטה שלך. בעולם היהודי, התיקון האמיתי אינו נמצא רק בטבילה במים, אלא בבנייה של קומה חדשה בנפש.

התיקון הגדול ביותר על הפלות או על עבר מורכב הוא הוספה של חיים וחסד בעולם. נתינת צדקה, עזרה לזולת, או התנדבות למען ילדים – אלו מעשים ש"משתיקים" קטרוגים וממלאים את העולם באור.

מבחינה חוקית והלכתית (לפי הנחיות המשרד לשירותי דת), כאמור, אסור לבלנית למנוע מאישה לטבול, גם אם היא לא נשואה. זכותה של כל אישה לטבול במקווה ציבורי, והבלנית אינה אמורה לתחקר אותך על מעמדך האישי או על סיבת הטבילה.
לכן,
אם את מחליטה ללכת, כדאי לדעת שברוב המקומות לא ידרשו ממך הסברים. אם בכל זאת תשאלי, את לא מחוייבת לענות.
כדאי לבחור מקווה שבו את מרגישה בנוח, ואולי לתאם מראש בטלפון אם את חוששת מהמפגש עם הבלנית.