content-box search-form mini
חזרה לכל השאלות

האם כשבעלי עקר מותר לי לטבול כדי להיות איתו? (טהרת המשפחה)

שאלה

לצערי התברר לנו לאחרונה כי בעלי עקר לגמרי. לפי הרפואה היום ניסינו הכל ובעצם אם לא תהיה התקדמות ברפואה אז לא אוכל להיות אמא מזרע של בעלי. בגלל שאנחנו צעירים אז הרופא אמר שיש והיו מקרים של פריצות דרך ברפואה כמו למשל הIVF או מיקרומניפולציה או השתלת רחם שפתחו דלתות. כמובן לא יכול להבטיח והיום עובדים על השתלת תאי גזע עובריים. אבל א"א מה יהיה. בנתיים הפתרון היחיד הוא לקחת תרומת זרע או להתגרש ולמצוא מישהו אחר או להמשיך לחיות ביחד בלי ילדים ולקוות למהפכה רפואית ובנתיים להקפיא ביציות. המצב הזה הוא מורכב מאוד בשבילי. לא יודעת מה להחליט ומה לעשות ובטח צריכה קצת זמן לחשוב על זה לבד ואולי להתייעץ אח"כ. וטוב לי שאין לחץ זמן. השאלה היא האם עכשיו שברור שבעלי עקר וא"א להכנס להריון מהיחסים, יש עלי חובה לטבול? האם בכלל יש לי חובה לקיים יחסים? אקדים, שאני אוהבת אותו, אבל במצב המורכב הזה לא בטוחה מה יהיה הלאה ואולי אחליט על להפרד ואולי אחליט לקחת תרומת זרע ואז לא מרגיש לי נכון בשלב הזה שנהיה מותרים וקרובים. גם המגע שלו איתי, קשה לי עכשיו רגשית כי נקצת "כועסת" עליו, למרות שאני יודעת שהוא לא אשם אבל מפריע לי שלא בירר קודם, למרום שהיו יסמנים - יש לו תסמונת קליינםיטר וזה בא לידי ביטוי באשכים קטנים. כמובן שאין לי דרך להשוות לאחרים ומעולם לא ראיתי גבר אחר בלי בגדים, אבל הוא ראה הרבה מאוד בימי חייו במקווה ובמקחת בבנ"ע ובצבא ובברכה וכו'. וברור לי שהוא היה צריך לשים לב לזה. וגם זה כאילו מכניס אותי רגשית לסירה איתו כי בסה"כ הוא את מצבו לא יכול לשנות ואני כביכול יכולה לצאת הרעה אם אעזוב אותו. מצב שני אני צעירה ובטוח אמצה מישהו אחר. יש לי מלא חברות שעוד לא נשואות בכלל. אבל הבעיה שאז גם אצטרך לחשוף אותו כי כולם ישאלו למה התגרשנו וגם זה קשה לי מאוד. טוב אני משתפת המון כי עכשיו אני בתוך סערת רגשות. רק שלשום הודיעו לנו סופית ומחר אני צריכה לטבול וממש לא יודעת איך מרגיש לי . אם זה היה תלוי רק בי יכול להיות שהייתי נמנעת. אבל אם יש חובה הלכתית לטבול אז אטבול. אני ממשיכה לעשות את הבדיקות וללבוש לבן. אם זה חשוב, הא לא יודע אם אני בשבעה נקיים עכשיו הוא כזה תמים קצת.. יכול לעשות ניסיון לחשבון אבל אצלי זה משתנה וגם הלבנים שלי מהצד החיצוני הם צבעוניים אז אין מצב שידע וייפגע אז האם אני חייבת לטבול במצב הזה?

תשובה מאת נחמה שולמן- יועצת הלכה, אחות בודקת טהרה(M.A ),

שלום יקירה, קראתי את המילים שלך והלב יצא אליכם. את נמצאת בתוך סערה גדולה, ובצדק גמור. מניחה שגם אישך. בשורה כזו היא סוג של "אבל" על חלום שהשתנה פתאום, והעובדה שזה קרה רק לפני יומיים מסבירה את התחושות הקשות שאת מתארת – הכעס, הבלבול והרצון להתרחק. זה לגיטימי וזה אנושי.

לפני שאתייחס לשאלת הטבילה, אני רוצה להציע לך כמה נקודות למחשבה ולבדיקה, כדי שתוכלי לקבל החלטות מתוך רוגע וביטחון:
 במישור הרפואי –  עולם הרפואה אכן מתקדם במהירות, אך לפני שמרימים ידיים, כדאי מאוד לוודא שמיציתם את הבירור אצל המומחים הגדולים ביותר לתחום הפוריות הגברית. אני ממליצה לכם בחום לפנות להתייעצות במרפאת ברטוב. הם מתמחים במקרים מורכבים מאוד של בעיות זרע, ולפעמים מצליחים למצוא פתרונות או תאים בודדים שמעבדות רגילות מפספסות. ידע מדויק יותר עשוי להקל עלייך בהחלטה.
יודעת שבמיקרים מסויימים גם דיקור סיני עשה פלאות.

במישור הזוגי –  את מתארת תחושה ש"הכניסו אותך לסירה אחת" עם קושי שלא בחרת בו, ואף כועסת על כך שהוא לא שם לב לסימנים המקדימים. אלו תחושות שחייבות לקבל מקום. אני ממליצה לכם לפנות לייעוץ זוגי כדי לעבד את הבשורה הזו יחד. המצב כרגע מציב אתכם בנקודת מבחן אדירה, וחשוב שיהיה לכם מרחב בטוח לדבר בו על הכל – על הכעס, על הפחד, ועל השאלה איך ממשיכים מכאן (בין אם יחד ובין אם לא).

לגבי שאלת הטבילה והמגע: שאלת האם יש חובה לטבול כשאין סיכוי להרות. מבחינה הלכתית, התשובה היא כן. מהות הטבילה וההיטהרות אינה קשורה רק למטרת הולדה. עובדה היא שגם נשים הרות (שדיממו), נשים מניקות, נשים שלוקחות אמצעי מניעה או נשים מבוגרות שכבר אינן יכולות ללדת, ממשיכות לטבול כחלק ממצוות חיי האישות וקדושת הבית.

עם זאת, חשוב שתדעי: אין חובה הלכתית לקיים יחסים מלאים אם את לא מרגישה מוכנה לכך רגשית, בטח שלא בסמוך לבשורה כזו.
הטבילה משרתת מטרות נוספות, חשובות–
הטבילה היא קודם כל בשבילך, למען ההתחדשות וההתחברות האישית שלך, היא מאפשרת לך קירבה יוצאת דופן וחיבור לקב"ה ועל כן, זה זמן לתפילה מיוחד.
מהות הטבילה לא רק להתיר יחסים אלא גם את כל שאר ההרחקות,  במצב של סערה רגשית, ההרחקות (איסור המגע,  וכו') עלולות להעצים את הניכור והבדידות. הטבילה תאפשר לכם את היכולת להחזיק ידיים, להתחבק, ולהיות קרובים פיזית כבני זוג שתומכים זה בזה, גם מבלי להגיע ליחסים מלאים. הקרבה הזו עשויה להיות דווקא המקום שבו תמצאו נחמה בתוך הכאב.

לסיכום: ההמלצה שלי אליך היא לטבול , לאו דווקא כדי לקיים יחסים, אלא כדי לאפשר לעצמכם את הקרבה האנושית הבסיסית שכל כך נחוצה כרגע. קחי לעצמך את הזמן שאת צריכה כדי לחשוב, לנשום ולעבד את הנתונים. את לא צריכה להחליט על כל עתידך הערב.