ביטויי הפרעה טורדנית-כפייתית במצוות טהרת המשפחה.

       לע"נ  דבורה שושנה בת אסתר ז"ל

נשים רבות מוצאות את עצמן עוסקות בשאלה האם הפסק הטהרה שלהן נקי? האם שאר הבדיקות נקיות?
האם ניקו את גופן מספיק לקראת הטבילה? האם לא הייתה כל חציצה בזמן הטבילה?  ועוד.
רבות מאיתנו יבדקו שוב ויעיינו בשנית. במקרים רבים נעלה שאלות בפני הרב, או אף ניבדק אצל בודקת טהרה.
אצל כ- 2% מכלל הנשים השאלה תמשיך להטריד שוב ושוב והן תמצאנה את עצמן בודקות שוב ושוב, פעמים, עד כדי פציעה. אחרות,  מתקלחות במשך שעות לקראת הטבילה או שוב ושוב פונות לרב מיד הטבילה בשאלות הנוגעות לחציצה.
גברים רבים החוששים ממורכבות הלכות טהרת המשפחה יעסקו בשאלות כתמים גם אם בהכרתם יודעים שכתמים שמצאו על בגדים שונים אינם ממקור דמי.
היכן עובר הגבול בין שאלות ענייניות ושאלות הנובעות ממחשבות טורדניות?
בשולחן ערוך (יורה דעה הלכות נדה סימן קפה) מובא כי "נאמנת האשה לומר טבלתי". גם בכל שאר ענייני הטהרה מסתמכים בקביעת ההלכה, קודם כל על נאמנות האשה , תיאורה את הבעיה והצגתה את השאלה.
אך, כיצד יסתמך הרב על עדות אשה שתיאורה את המציאות נובע מפרי דמיונה ולא ממציאות אובייקטיבית?
מוכר וידוע בקרב הרבנים המושג 'עדי קופסא' – אלו עדים נקיים לחלוטין המובאים לשאלה לרב.
הנשים והגברים הלוקים ב- טורדנות כפייתית, או הפרעה טורדנית-כפייתית
( Obsessive Compulsive Disorder = OCD) עשויים למצוא את עצמם טרודים ועסוקים רבות סביב שאלות שמקורן בקיום מצוות טהרת המשפחה.
טורדות כפייתית אינה מוגדרת כמחלת נפש, זוהי הפרעה בה סובל אדם ממחשבות חוזרות וקבועות הגורמות לפחד או דאגה בלתי הגיוניים. למרות שהאדם מודע לכך שאין הגיון במחשבותיו, הוא מרגיש צורך לביצוע פעילויות החוזרות על עצמן שוב ושוב על מנת להפחית את החרדה.
להפרעה שני מישורים:
1. מחשבות טורדניות.
2. התנהגות טקסית- התנהגות החוזרת על עצמה, תוך שימוש בחוקים.
מטרת ההתנהגות היא להקטין את הלחץ, המתח ואי השקט שגורמות המחשבות הטורדניות.
למרות זאת, אין קשר הגיוני בין ההתנהגות הכפייתית למחשבות הטורדניות.
ההתנהגות הכפייתית מתאפיינת בד"כ בשלוש דרכים עיקריות:
1. רחצה.
2. בדיקת דברים.
3. ספירת חפצים.
ההתבטאות של ההפרעה בחיי האדם מושפעת מאמונותיו ומהסביבה בה הוא חי. לאור זאת נראה את התופעה באה לידי ביטוי במספר היבטים בחיי הדת:
• כוונה בתפילה.
• נישוק מזוזה.
• מחשבות והתבטאויות כפירה.
• ערוב בשר בחלב.
• ניקיון לפסח.
• טהרת המשפחה.
במקורותינו מצאנו מספר התייחסויות לתופעה:
במסכת פסחים אנו נתקלים לראשונה בהתייחסות להפרעה זו בהקשר לניקיון פסח:"אין חוששין שמא גררה חולדה מבית לבית וממקום למקום, דאם כן מחצר לחצר ומעיר לעיר. אין לדבר סוף".
גם הרמב"ן כתב על כך : "לא טוב להיות האדם מחמיר יותר מדי ומחפש אחר הספקות לפסול טבילתה בדבר הקל, כי אין לדבר סוף".
גם בשו""תים אחרונים אנו מוצאים התייחסות להפרעה בהיבטים שונים.
מקורה של ההפרעה בהפרעות בתפקוד המוח.
הלוקים בהפרעה מודעים לה אך מחמת בושה,  יפנו לטיפול רק כעבור שנים רבות. תחילת הסימפטומים מופיעים בד"כ בסביבות גיל 15 ובממוצע לוקח כ- 15 שנה לאבחן. הרבה סבל, צער וייסורים עוברים בינתיים בשנים החשובות להתפתחות האישית.
האבחון קורה פעמים רבות, לאחר שההפרעה פגעה מאד בתפקוד היומיומי.
האבחון פשוט ומבוסס על שאלות מכוונות וענייניות.
ב- 25 שנה האחרונות, חלה התקדמות רבה באיתור ההפרעה המוחית הגורמת לטורדנות הכפייתית. נמצא כי יש הפרעה ביוכימית במוח של הורמון הנקרא סרוטונין.
הטיפול בהפרעה הוא ב- 3 מישורים:
1. טיפול תרופתי.
2. טיפול פסיכולוגי.
3. טיפול התנהגותי.
יעילות הטיפול והשפעתו על התפקוד המוחי מוכחים באמצעות אמצעי הדמיה מוחיים.
לעוסקים בתחום טהרת המשפחה בהיבטיה השונים: הרבנים, מדריכי הכלות והחתנים, בודקות הטהרה והבלניות, כמו גם למשפחה , תפקיד חשוב באיתור הבעיה והפניה לטיפול.
שימו לב:
• האם האשה בודקת מספר פעמים רב?
האם יש חשש לפציעות בנרתיק עקב ריבוי בדיקות?
האם מגיעים לבדיקה 'עדי קופסא'?
• האם זוג מסוים מפנה שאלות לעיתים קרובות ללא הצדקה?
האם האשה מביעה ספקות האם בדקה? או לא זוכרת האם העד היה תקין?
• האם האשה מתרחצת משך שעות רבות לפני הטבילה?
• האם האשה  או בן זוגה מביעים ספקות לא מוצדקות לגבי כשרות הטבילה?
• האם נשאלות שאלות רבות על החציצה, לאחר הטבילה?
• האם נשאלות שאלות לגבי כתמים על בגדים או חפצים שאינם רלוונטים?
• האם הבעל מטריד את אשתו בעניין הטהרה ומעלה ספקות בטהרתה?
על כל אלו להדליק 'נורה אדומה' אשר עשויה להצביע על הבעיה, אך תסייע לנפגעים ממנה לקבל עזרה מועילה ולחזור לתפקוד נורמטיבי.
להתייעצות מוזמנת לפנות בטלפון: 054-3972358