התפילה שלא נענית

דרשו חז"ל במסכת ברכות כו: – " אברהם תקן תפלת שחרית שנאמר וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם ואין עמידה אלא תפלה שנאמר ויעמד פינחס ויפלל ". הפסוק "וישכם אברהם בבוקר" , ממנו למדו חז"ל שתקן אברהם שחרית, איננו ה"וישכם" של פרשת העקידה, אלא "וישכם" אחר. זוהי השכמה לאחר תפילתו האדירה של אברהם על סדום ובנותיה. וכך נאמר שם בפסוקים: "ויַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר עָמַד שָׁם אֶת פְּנֵי ה’: וַיַּשְׁקֵף עַל פְּנֵי סְדֹם וַעֲמֹרָה וְעַל כָּל פְּנֵי אֶרֶץ הַכִּכָּר וַיַּרְא וְהִנֵּה עָלָה קִיטֹר הָאָרֶץ כְּקִיטֹר הַכִּבְשָׁן: וַיְהִי בְּשַׁחֵת אלקים אֶת עָרֵי הַכִּכָּר…"
הדברים מצריכים עיון. הרי הגמ' ניסתה ללמדנו על תפילתו של אברהם כמודל לכל תפילות השחרית שלנו. אמנם המודל , לכאורה, נכשל, שהרי מכל תפילתו של אברהם, לא נשאר דבר:
" וַיַּרְא וְהִנֵּה עָלָה קִיטֹר הָאָרֶץ כְּקִיטֹר הַכִּבְשָׁן".
לכאורה דוקא פנחס הינו מודל טוב יותר ללימוד התפילה, שהרי בפס' מתהילים הנזכר בגמ' נאמר : "ויעמוד פנחס ויפלל – ותעצר המגפה " – זוהי דוג' לתפילה. זוהי תפילה שנענית מיד. מדוע א"כ למדו חז"ל את מקור תפילת שחרית, דוקא מאברהם, דוקא מפרשה קשה זו של " וַיְהִי בְּשַׁחֵת אלקים אֶת עָרֵי הַכִּכָּר" ?
תשובה על כך שמעתי מפי הרב מרדכי אלון שליט"א, רב ישיבת הכותל, שנשאל שאלה דומה, לאחר שנרצח תלמידו נחשון וקסמן הי"ד. כזכור, השבת שלפני הרצח, היתה שבת בה התפלל כל עם ישראל תפילות המוניות לשלומו, אך למרבה הצער, התפילות לא הועילו. ונשאל אז הרב – להיכן הלכו כל התפילות האדירות – מדוע לא הועילו ?
ענה על כך הרב אלון : במבט ראשון, כפי שכבר ראינו גם תפילותיו של אברהם לכאורה לא הועילו. אמנם אם נמשיך בקריאת הפסוקים, נגלה בעומק, שהיתה תועלת לתפילה : "וַיְהִי בְּשַׁחֵת אלקים אֶת עָרֵי הַכִּכָּר וַיִּזְכֹּר אלקים אֶת אַבְרָהָם וַיְשַׁלַּח אֶת לוֹט מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה בַּהֲפֹךְ אֶת הֶעָרִים אֲשֶׁר יָשַׁב בָּהֵן לוֹט" , ובהמשך הסיפור הידוע : "וַתַּהֲרֶיןָ שְׁתֵּי בְנוֹת לוֹט מֵאֲבִיהֶן: וַתֵּלֶד הַבְּכִירָה בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ מוֹאָב הוּא אֲבִי מוֹאָב עַד הַיּוֹם:".
ודרשו על כך חז"ל במדרש רבה , ע"פ הפסוק מתהילים פ"ט "שם מצאתי דוד עבדי": "אמר רבי יצחק – מצאתי דוד עבדי,  היכן מצאתי אותו – בסדום".
אכן, במבט שטחי , לא היתה תועלת לתפילת אברהם . אמנם, בראייה כוללת, מסתבר שאת תוצאות התפילה לא מודדים בכאן ובעכשיו, אלא במימד הנצח. תפילתו של אברהם , הולידה את שרשו של משיח בן דוד , שראשיתו בסדום ואחריתו בתיקון עולם במלכות שדי. כרגע השורשים עדיין נעלמים. הם עדיין מתחת לפני האדמה, בדמותו של מואב, הבן הממזר, אך דוקא כאן, ודוקא בזכות תפילתו של אברהם , מתחיל להתרקם אורו של משיח. ממואב זה תצא בעתיד רות המואביה, זקנתו של דוד המלך ואמה של מלכות בית דוד.
תפילתו של פנחס לעו"ז, פעלה באופן מידי , אך כידוע , תוצאותיה היו שטחיות. תפילתו הועילה באופן  זמני לעצירת המגיפה, אך לא הביאה לתיקון שורש בעם ישראל שהמשיך להיות שטוף בע"ז בכל תקופת בית ראשון.
תפילה נקראת בפי חז"ל "עמידה" – "ואין עמידה אלא תפלה". התפילה דורשת מאיתנו עמידה איתנה וסובלנית כדי לחזות בתוצאותיה. אין תוצאותיה ניכרות בהכרח, באופן מיידי. לעיתים נדרשת ראיה של אלפי שנים בין התפילה לתוצאה, כבתפילתו של אברהם, ולעתים נצרכת "רק" ראיה של כשלוש שנים בין דור של שמד, אשר כל תפילותיו עלו כקיטור הכבשן מכבשני האש, אך דוקא מתוך "ויהי בשחת אלוקים את ערי הככר" , התחיל לצמוח דור של גאולה, אשר באופן נסי בנה את מדינת ישראל, ואשר את כוחו שאב, כנראה, מתוך כוחן של אותן תפילות אבודות בכבשני האש.