מי ומתי משתמשים במקוה

שימושי המקוה

"מצות עשה מן התורה שיטבול הטמא במי מקוה ואח"כ יטהר, כל הטמאים אין להם טהרה אלא בטבילה במים הנקוים בקרקע (רמב"ם, מקוואות פ"א, מ"א ).
בימינו אין אנו נוהגים לקיים את כל דיני הטומאה והטהרה. הדינים הנוגעים למקדש וכליו (טבילת כהנים וכלים ), אינם מקובלים בימינו, אולם שאר הדינים מקובלים ונשמרים גם כיום:
1.  טבילת נשים:
א. אשה נדה נטהרת לבעלה לאחר טבילה במקוה.
כל עוד האשה לא טבלה היא אסורה במגע עם בעלה.
ב. יש הנוהגות לטבול בלא ברכה  משנכנסת לחודש התשיעי להריון.
מומלץ רק לנשים שנהגו כך במשפחתן.
אסור  לנשים עם מחיקה / פתיחת צוואר הרחם / ירידת מים.
לא מומלץ לנשים הסובלות מדלקות בצוואר הרחם.
ג. בקרב נשות הונגריה בעיקר, יש המקיימות מנהג קדום וטובלות בערב יום כיפור.
ד. נשים העולות להר הבית – נוהגות לטבול לפני עליתן.
2. טבילת גרים:
גרים טובלים בזמן גיורם.
3. טבילת כלים:
כלי אוכל העשויים ממתכת או זכוכית ויוצרו ע"י גוי טעונים טבילה במקוה .
את כלי האוכל טובלים כולו במקוה כלים ומברכים:
"ברוך אתה  ה' אלוהינו מלך העולם, אשר קידשנו במצוותיו וצוונו על טבילת כלים".
4. טבילת גברים:
יש מספר מנהגי טבילה , הנהוגים כיום ע"י גברים, אך מקורם אינו מהתורה, כגון :
א. גבר הנטמא טומאת קרי ורוצה לעסוק בתורה ובתפילה.
ב. מנהג חסידים הוא לטבול בכל יום ויש שטובלים בערבי שבתות בלבד.
ג. יש הנוהגים לטבול בערב ראש השנה, יום כיפור  ו/או בערבי רגלים.
ד. גברים העולים להר הבית – נוהגים לטבול לפני עליתם.