המים היבטים ומשמעויות בעבודת המידות של האשה – דרשת בת מצוה

שבת שלום.
פרשת השבוע נקראת גם 'שבת שירה'
בפרשת 'בשלח' מספר נושאים מאד מרכזיים, כך לדוגמא סיפור יציאת מצרים, המן ומלחמת עמלק.
למרות זאת נקראת 'שבת שירה' על שום השירה  על קריעת ים סוף, נס אותו אנו מרבים להזכיר ולהשתמש בביטויים כמו 'קשה …( משהו) כמו 'קריעת ים סוף'.
מטבע שמי – 'מעין',  אני נמשכת לנושא המים.
ובמים אני רוצה להתמקד בדברי.
המים הם יסוד הבריאה. עוד לפני בריאת האור והיבשה , כבר היו מים שנאמר "ורוח אלוקים מרחפת על פני המים" (בראשית א, ב)
גם בהמשך למים יש חלק בכל שלבי הבריאה:
השמים נבראו ביום השני, מהבדלת המים לעליונים ותחתונים.
ביום השלישי התגלתה הארץ לאחר ש"יקוו המים אל מקום אחד ותראה היבשה"(שם א. ט )
לאחר מכן הצמיחה האדמה עשב לאחר שהמטיר הקב"ה מים.
ולבסוף נברא האדם אשר מורכב רובו (כ-70% ) ממים וחיותו מותנית במים.
מאידך, כשהאדם חוטא הקב"ה מחליט למחותו גם כן באמצעות המים – כך לדוגמא בימי המבול.
המילה מחיה נהפכת למחיה.
מכאן על פי המהר"ל המים הם יסוד החיים ויסוד המוות.
גם גזירת פרעה היתה על המתת התינוקות במים, ועונשם – מידה כנגד מידה היה בטביעתם בנס קריעת ים סוף. אותם המים שמחו את פרעה והמצרים הם שהצילו את משה ובני ישראל- לאלו מחיה ולאלו מחיה.
ארץ ישראל שונה מכל הארצות בכך שהיא תלויה במי הגשמים. שנאמר: "ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה.."המילה "עיני" מפורשת כמעינות מים. ארץ ישראל תלויה במימיה ומחיתה באופן ישיר בברכת ה' באמצעות המים. כך נוצר קשר ישיר בין האדם בארץ והקב"ה. באמצעות המים יש ביטוי של ההשגחה  מצד הקב"ה על  האדם וביטוי השפע האלוקי שהקב"ה 'ממטיר' עלינו על מנת  להחיותנו.
אנו עומדים כעת בפתחו של טו בשבט – ראש השנה לאילן. חג זה מאופין באכילת פירות א"י המעידים על שבחה.
כולנו מכירים את שבעת המינים, בהם אנו מהדרים את הארץ.
נשאלת השאלה מדוע דוקא פירות אלו נבחרו לציין את שבח הארץ ,הרי יש רבים אחרים המאפינים את הארץ וגדלים בה בשפע?!
ומאידך, שבעה אלו עולים יפה גם בארצות הנכר.
פרשנויות רבות נכתבו לכך, יותר מכל התחברתי לפרשנותו של נגה הראובני. לדבריו, ייחודם של שבעת המינים הוא בתלותם הגדולה בברכת שמים.( גשמי ברכה מחד ומאידך תהפוכות מזג האויר כגון: חמסינים, רוחות או מלקוש מאוחר שיפגעו ביבול).
שוב אנו מוצאים כי מאפיני ארץ ישראל וברכת פירותיה תלויים בקשר ישיר לברכת הקב"ה, באמצעות המים.
היבט נוסף של מושג המים כשפע אלוקי , ניתן ללמוד מהמשלת התורה למים:
שנאמר : אין מים אלא תורה
מים חיים לעולם – כך דברי התורה
מים חינם לעולם  – כך דברי תורה
מים מחיים ומשיבים נפשו של אדם  – כך דברי תורה
מים מעלים את האדם מטומאה לטהרה – כך דברי תורה
מים נשפכים מבאר לכל הצדדים – כן דברי תורה
ועוד ועוד.
גם דוד המלך בתהלים (מזמור סג) כתב:
"צמאה לך נפשי..בארץ ציה ועיף בלי מים.."- כמו ההלך במדבר ללא מים, כן צמאה נפשי לקב"ה.
כלומר, חוית הצמאון למים נמשלת לצמאון הרוחני לחיבור לקב"ה.
במסכת 'אבות' (פרק ב'), רבי אלעזר בן ערך מכונה 'מעין המתגבר'- הברטנורא מפרש ואומר :" מוסיף פלפול וסברות מדעתו".
הרב פילבר בספרו "חמדת ימים", כותב:
דברי התורה של תלמיד חכם, נמשלים למי מעין אשר בכוח התלמיד לחדש ולהוסיף על רבו.
לתכונה זו נדרשות גם בנות ישראל, את זה למדנו מרבקה אמנו.
אליעזר עבד אברהם בבואו לבחור כלה ליצחק, מציב בפני המועמדת  מבחן אשר באמצעותו הוא בעצם מחפש את התכונה הזאת של יכולת הנערה לחדש ולהוסיף משל עצמה. אליעזר לא מסתפק בנערה אשר הוא יאמר לה: "הטי כדך ואשתה"- והיא תבצע (דרישה שהיתה הגיונית ומספקת למציאת מעלת החסד בנערה).
אליעזר מחפש נערה אשר תוסיף מעצמה ותאמר : "שתה וגם לגמליך אשקה" – דבר אשר הוא לא דרש ממנה. זאת תהיה התנהגות של חסד אשר אינה מקובלת אצל מרבית בני האדם, ולכן, היא זו שראויה להבחר.
תכונה זו ליותה את רבקה, בכל מהלך חייה: ליד הבאר, בהתנהגותה השונה כל כך מבני משפחתה ובהמשך בעת שארגנה לבנה יעקב לקבל את ברכת אביו.
בזכות תכונה זו, זכתה והשפיעה על כל עתידו של  עם ישראל.
אני מקוה שאעמוד בציפיות שהציבו לי הורי בשמי 'מעין'.
שתמיד אוסיף אלמד, ואצליח לתת משמעות משלי לדברים.
במיוחד הייתי רוצה להנות מיופי המים בטבע, מעוצמתם  וחיותם,
אך בו זמנית להתחבר בחיבור רוחני לקב"ה באמצעות לימוד התורה וקיום המצוות , אשר כעת מחויבת אני בהם.
אני רוצה בזאת להודות להורי על כל טיולי המים בהם אנו מבלים
ועל שהפנו את תשומת ליבי למשמעויות הנפלאות של המים לחיינו,
ולסבים ולסבתות  אשר מיישמים משמעויות אלו ברבדים השונים.