משמעות האות 'מם'

בא-ב העברי יש שתי אותיות מם.
'מ' פתוחה' הנכתבת בתחילה או אמצע מילה
ו'מם סופית' – ם' הנכתבת בסוף מילה ונקראת גם 'מם סתומה'.
הערך המספרי שלהן שונה.
ערכה של מ' בגימטריא הוא 40.
ערכה של ם' בגימטריא הוא 600.
האות מם על שתי צורותיה , מסמלת במדרש ובקבלה את מלכות ה' וממשלת ה'.
צורתה של האות מ' הפתוחה , מרמזת על אותו פן של אלוקים הגלוי והידוע לנו. על אותו חלק בעולם שנהיר וברור לנו, שאותו אנו חווים יום יום, אך זוכרים תמיד כי יד אלוקים נמצאת בכל, על אף הגלוי. המ' הפתוחה מייצגת את החלק הנגלה שבתורה. האות מ' מורכבת מקו אחד ישר , דמוי האות ו', שפניו כלפי מעלה ומקו אחד המכופף מעט קדימה. הקו הזקוף מסמל את גדולת האל ומלכותו ואילו החלק המכופף והמוטה מעט  של האות, מרמז לכך שעם ישראל הוא כנוע, נוהג בצניעות ובענוות כלפי אלוהיו, מתוך הכרה בגדולתו ובמלכותו על פני תבל.
האות ם' הסופית, סגורה מכל ארבעת כיווניה. היא מרמזת לפן הנסתר של מעשי האל, זה שאיננו נהיר לנו ואינו מובן לנו.זה ששכלו של האדם לעולם לא יגיע לדרגה כזו שיוכל לפענחו.
הם' הסתומה מייצגת את החלק הנסתר של התורה. מעשי האל אינם גלויים והם נשגבים מבינתנו. ארבעת הצלעות הסוגרות ריבוע באות ם' הסופית מצביעות על האמונה הכנה של האדם באלוהיו ועל הנכונות לקבלו ללא תנאי, על אמונה שאין בה מתום; ללא כל סייגים, חקירות, שאלות ותהיות.
שמה של האות מם מורכב משתי אותיות. המם – האמצעית הפתוחה והסופית הסגורה, כלומר היא מורכבת משתי אותיות שונות שלהן אותו צליל. חכמי הקבלה פרשו זאת בכך, שגם במ' הפתוחה ישנו פן נסתר שאינו גלוי לנו לגמרי..
בדומה לשם האות מם, המורכבת ממ' פתוחה ום' סגורה, גם המילה מים מורכבת משתי אותיות המם, המסמלות את המושג והגלוי לעומת הנסתר, שאינו ניתן להשגה. בדרך זו חופף מובנה של המילה מים, המרמז על מי בראשית, שנוצרו בזמן הבריאה.
בספר בראשית (א, ז), כתוב: "ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע". מפסוק זה אנו למדים שהאל הבדיל בין שני סוגי מים – מים של מעלה ומים של מטה. מים של מעלה הם המים של עולמות עליונים. אלו המים הנסתרים, המסומלים על ידי האות ם' הסגורה… לעומתם, המים התחתונים, המיוצגים על ידי האת מ' הפתוחה, הינם מים ארציים וגשמיים לגמרי.