לכל המאמרים

תחינה לערב יום הכיפורים

אֵל מָלֵא רַחֲמִים, רַחֵם עָלֵינוּ וְעַל פְּלַטְתָּנוּ וְעַל צֶאֱצָאֵינוּ וְצֶאֱצָאֵי עמָּךְ בֵּית יִשְׂרָאֵל וּתְחַתּור חֲתִירָה מִתַּחַת כִּסֵּא כְּבוֹדֵךְ לִקְבָלנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ. וְתַתַּן כֹּחַ בְּגוּפֵנוּ שֶׁלֹּא נֶחְלַשׁ וְלֹא נִנָּזֵק מִתַּעֲנִיתֵנוּ בְּיוֹם צוֹם כִּפּוּר הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה, וְנוּכַל לְקַיֵּם הָעִנּוּי שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים כַּדָּת וְכָרָאוּי וּכְנָכוֹן. וְתִשְׁמַע תְּפַלְתָּנוּ שֶׁנִּתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ וְתָסִיר מִמֶּנּוּ כָּל מְחַשֶּׁבֶת חוּץ בְּכָל תְּפִלּוֹתֵינוּ וַעֲבוֹדָתֵנוּ, וִיחַשֵּׁב לְפָנֶיךָ תְּפִלּוֹתֵינוּ וְהַזְכָּרַת עֲבוֹדַת בֵּית אֱלֹהֵינוּ, כְּאִלּוּ עָשִׂינוּ הָכל בְּכָל הַכַּוָּנוֹת הָרְאוּיוֹת בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. וּכְשֵׁם שֶׁסָּכַכְתָּ עַל אֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר וְהַצָּלָתָם מֵעֵינָא בִּישָׁא שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע, כֵּן בְּצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֶנּוּ וְנִהְיָה מְכוסִּים בִּמכסֶּה וְהַנְהָגַת שָׂמוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים וְהַטְּהוֹרִים, נֶגֶד כָּל הַמְקַטְרְגִים עָלֵינוּ. וְתִשְׁמְרֶנּוּ מִכָּל הֶפְסֵד וַעֲלִילָה, וּתְהַפֵּךְ לֵב אוֹיְבֵינוּ וְלֵב הַמְּלָכִים וְהַשָּׂרִים הַיּוֹעֲצִים עָלֵינוּ לְטוֹבָה, וִיהִי לָנוּ ישׁוּב טוֹב בְּאַרְצֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה בְּהַשְׁקֵט וּבֶטַח, לַעֲבָדְךָ בֶּאֱמֶת, בְּלִי שׁוּם חֲרָדָה וּפַחַד וּמוֹרָא. וְתַעַזְרֶנּוּ לְהִתְרַחֵק מִגָּאוה וְכַעַס וְהקפְּדָהּ עַל שׁוּם אָדָם בָּעוֹלָם, וְנִהְיָה מְיֻשָּׁבִים בְּדַעְתֵּנוּ וְנַכּיר מִעוּט ערכנוּ וּנְפָשָׁנוּ כֶּעָפָר לְכָל תִּהְיֶה. וּלְהִתְרַחֵק מִלּצִנּוֹת וְשֶׁקֶר וְחָנופָה וְלָשׁוֹן הָרַע וְדיבוֹר שֶׁל חוֹל בְּשַׁבָּת, וְכַיּוֹצֵא בּוֹ ממִדּוּת רָעוֹת וּמְדַבְּרִים בְּטֵלִים, וְתַאַזְרֶנּוּ חיל לְשַׁמּור לְפִנּוּ מַחְסוֹם בִּלְשׁוֹנֵנוּ, וְתַרְחִיקֶנּוּ מְקנְּאָהּ וְשִׂנְאָה וְגֶזֶל וְחָמַס וְכָל נִדְנוּד אִסּוּר בָּעוֹלָם, וּבִפְרָט מֵהַלְבָּנַת פְּנִי שׁוּם אָדָם בָּרַבִּים, חַס וְשָׁלוֹם. וְנִהְיה אוֹהֲבֵי שָׁלוֹם וְרוֹדְפי שָׁלוֹם, וְתִזְכֶנּוּ לָמַדְתָּ הַבִּטָּחוֹן וְהַהִסְתַּפְּקוּת הֵן בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, שֶׁלֹּא נְבַקֵּשׁ מֻתָּרוֹת חַס וְשָׁלוֹם, וְהֵן בְּמַלְבּוּשֵׁי כָּבוֹד. רַק כְּמוֹ שֶׁבִּקֵּשׁ יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ. וְכָל צָרַכְנוּ וְעַנְיְנֵנוּ וּמְעַשְּׂנוֹ וְהַנְהָגוֹתֵינוּ יִהְיֶה הָכל לְשֵׁם שׁמַּיִם עַל פִּי הַתּוֹרָה וְעַל פִּי הַמּוּסָר, וְלֹא יִתְחַלֵּל שׂם שָׂמִים עַל יָדֵינוּ, חַס וְשָׁלוֹם. וְנִזְכֶּה לְהִתְגַּדֵּל בְּשֵׁם טוֹב וּלְהֶפְטֵר בַּשֵּׂם טוֹב מִן הָעוֹלָם אַחַר אֲרִיכוּת יְמִינוֹ בְּאופֵּן שֶׁנּוּכַל לְתַקֵּן אֲשֶׁר שִׁחֲתָנוּ. וְלֹא יִמְצָא בִּזְרָעָנוּ וְזָרַע זָרַעְנוּ עַד עוֹלָם שׁוּם פְּגָם וְשַׁמֵּץ דֹּפִי, חַס וְשָׁלוֹם. וְראה כִּי עמָּךְ הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה זֶרַע אֲהוּבֶיךָ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב יְדִידְךָ בְּנֵי בְּחוּנֶיךָ, וּבִגְלוֹתָם וְשִׁפְלוּתָם וּדְלוֹתָם וּלְחָצָם וּדְחָקָם קוֹרְאִים בְּשִׁמְךָ וּמְלֵאִים מְצֻוַּת וּצְדָקוֹת וְתוֹרָה וּגְמִילוּת חֲסָדִים וּמַעֲשִׂים טוֹבִים.

אָנָּא, מֶלֶךְ מָלֵא רַחֲמִים, הִתְמַלֵּא רַחֲמִים עָלֵינוּ וְעַל כָּל אָחִינוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַנְּפוֹצִים וְהַנִּדְחִים בְּאַרְבַּע כְּנָפוֹת הָאָרֶץ, וּבִפְרָט עַל יוֹשְׁבֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל (וְעַל יוֹשְׁבֵי הָעִיר הַקְּדוֹשָׁה הַזֹּאת צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם), תְּרַחֵם עֲלֵיהֶם וְעָלֵינוּ לְהִצִּילָנוּ מִרעה וּמַשְּׁבי וּבִזָּה וּמִכָּל חֵטְא וּפְשַׁע וְכָל אַשְׁמָה וְרֶשַׁע וְתִשְׁלַח מְהֵרָה רְפוּאָה שֶׁלּמהּ לְחוֹלֵי עִמָּךְ (ובפרט לחולה פלוני בן פלונית) וְתָצֵל עמָּךְ יִשְׂרָאֵל מִכָּל נֶזֶק וּמִכָּל צַר וּמַשְׂטִין וּמְקַטְרֵג וְרוּחַ רָעָה וּמִכָּל מִינֵי פְּגָעִים רָעִים וּמַרְעִין בִּישִׁין. וּמִדִּקְדּוּקֵי עֲנִיּוֹת וְכָל מִינֵי פַּרְעָנִיּוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבוֹא לְעוֹלָם, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עִמָּךְ יוֹרְדֵי הַיָּם וְהוֹלְכִי מִדְבָּרִיּוֹת וּבְכָל מָקוֹם סַכָּנָה, תַּצִּילֵם מִזֶּרֶם מַיִם וּמִכָּל צָרָה וּפָגַע וְחַיּוֹת רָעוֹת וְאוֹרֵב וְלִסְטים. וַאֲשֶׁר דַּעְתָּם לַחֲזֹר לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, תְּבִיאֵם לְשָׁלוֹם וּבְהַצְלָחָה בַּגּוּף וּבַמָּמוֹן וּבְנֶפֶשׁ, וִיהִי עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּבַעֲבוֹדָה כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם עַל אַדְמַת הַקֹּדֶשׁ. וְהָאֵר פָּנֶיךָ עַל מִקְדָּשְׁךָ הַשָּׁמֵם לְמַעַן ה’.

אֱלֹהֵינוּ וֶאֱלָהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מֶלֶךְ רַחְמָן, רַחֵם עָלֵינוּ, טוֹב וּמֵטִיב הַדְּרָשׁ לָנוּ, שׁוּב אֵלֵינוּ בֶּהָמוֹן רַחֲמֵךְ בִּגְלַל אָבוֹת שֶׁעָשׂוּ רְצוֹנְךָ. בּנה בֵּיתְךָ כְּבַתְּחִלָּה וְכוֹנֵן מְקַדֶּשְׁךָ עַל מְכוֹנוֹ, וְהֶרְאָנוּ בַּבָּנֵינוּ וְשָׂמַחְנוּ בְּתִקּוּנוֹ. וְהָשֵׁב כֹּהֲנִים לַעֲבוֹדָתָם וּלְוִיִּים לְשִׁירָם וּלְזִמְרָם. וְהָשֵׁב יִשְׂרָאֵל לִנְוֵיהֶם, וּמְלֵאָה הָאָרֶץ דֵּעָה לִירֵאָהּ אֶת שִׁמְךָ הַגָּדוֹל, הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא. אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.

(מתוך “שערי דמעה”)