לכל המאמרים

תחינה לערב ראש השנה

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, ה’ אֱלֹקֵינוּ וְאַלּוֹקִי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּמַלֵּא רַחֲמִים עָלֵינוּ, וְתִזְכֹּר לָנוּ עֲקֵדָתוֹ שֶׁל יִצְחָק אָבִינוּ, וּכְאִלּוּ אֶפְרוֹ צָבוּר וּמַנַּח עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְתַבִּיט בְּאֶפְרוֹ לְרַחֵם עָלֵינוּ. וּבִזְכוּתוֹ וּבִזְכוּת אַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁנִּתְנַסָּה עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת וְעָמַד לְפָנֶיךָ, וּזְכוּת יַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁהָיְתָה מִטָּתוֹ שְׁלֵמָה, וְיָצְאוּ מִמֶּנּוּ שִׁבְטִי יָהּ, שֶׁאֲנַחְנוּ מִבְּנֵי בְּנֵיהֶם (וּבִזְכוּת בִּמְקוֹם הַמִּקְדָּשׁ הַזֶּה) תִּבְטַל מֵעָלֵינוּ כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת. וּכְמוֹ שֶׁכָּבַשׁ אַבְרָהָם אָבִינוּ אֶת רַחֲמָיו מַעַל בְּנוֹ יַחִידוּ כְּדֵי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, כֵּן יִכְבְּשׁוּ רַחֲמֵךְ אֶת כַּעַסְךָ מֵעָלֵינוּ וִיגֻלּוּ רַחֲמֵךְ עַל מִדּוֹתֶיךָ, וְתִתְנַהֵג עִמָּנוּ בְּמִדַּת הַחֶסֶד וּבְמִדַּת הָרַחֲמִים, וּתְכַפֵּר לָנוּ עַל כָּל חַטָּאתֵנוּ וַעֲוֹנֹתֵינוּ וּפְשָׁעִינוּ. וּבְטוֹבְךָ הַגָּדוֹל יָשׁוּב חֲרוֹן אַפְּךָ מְעִמְּךָ וּמֵאַרְצְךָ וּמְעִירְךָ וּמְנַחַלְתְּךָ. וְאַף עַל פִּי שֶׁבּוֹשָׁנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וְנִכְלַמְנוּ מֵעֲוֹנֹתֵינוּ וּבְרַב קִצּוּרֵנוּ בַּעֲבוֹדָתְךָ וּבְעֵסֶק תּוֹרָתְךָ וּבְמַצּוֹתֵךְ. אַךְ גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ שֶׁלֹּא בַּמֶּרֶד וְלֹא בַּמַּעַל עָשִׂינוּ חַס וְשָׁלוֹם. אֲבָל מָה נַעֲשֶׂה כִּי הַצָּר הַצּוֹרֵר בְּחֶבְרַת הַחְמֵר הֶעָכוּר הָיָה בְּעָכְרֵנוּ וְתָקַף הַצָּרוֹת וְהַגָּלוֹת וְדָחַק הַפַּרְנָסָה מַעֲבִירֶנּוּ עַל דַּעְתֵּנוּ וְעַל דַּעַת קוֹנְנוֹ, וְאֵין בְּנוֹ כח לְעַמֵּד נֶגֶד הַיֵּצֶר הַטָּמוּן בְּקִרְבֵּנוּ. וְהִנֶּנּוּ חֲרֵדִים וִירֵאִים מֵאֵימַת דִּינְךָ הַקָּדוֹשׁ, עַל כֵּן בָּאנוּ לַפָּנִיך בִּכְפִיפַת רֹאשׁ וּנְמִיכַת רוּחַ וּבִשְׁפֵלוֹת הַנֶּפֶשׁ, לְהַזְכִּיר וּלְעוֹרֵר רַחֲמֵךְ וּלְהַזְכִּיר זְכוּת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים וּזְכוּת כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַחֲסִידִים נוֹחִי נֶפֶשׁ (וּזְכוּת מְקוֹם הַמּקודָּשׁ הַזֶּה), שֶׁתִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עָלֵינוּ לְקַבֵּל בְּרָצוֹן הַכְנָעוֹתֵינוּ וְהִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָתֵנוּ, וְתָקִים לָנוּ מַה שֶׁהִבְטַחְתָּ עַל יְדֵי עֲבָדֵךְ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, הַבָּא לְטַהֵר מַסּיעִין אוֹתוֹ, וְהִבִּיטָה וּרְאֵה כִּי אָזְלַת יָד וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב וְאֵין חוֹנֵן וְאֵין מְרַחֵם זוּלָתְךָ, וְלֵב טָהוֹר וְרוּחַ נָכוֹן חָדשׁ בְּקִרְבֵּנוּ. תּכַלֶּה שָׁנָה וְקַלְּלוֹתֶיהָ. וְתַחֵל שָׁנָה וּבִרְכוֹתֶיהָ. וְקרַע רע גּזַר דִּינֶנּוּ, וְתֹאמַר דִּי לְצָרוֹתֵינוּ, וּתְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוּן אֶת תְּפַלְתָּנוּ, וּבִתְקִיעַת הַשּׁוֹפָר שֶׁנִּתְקַע לְמָחָר אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְעוֹרֵר שׁוֹפָר הָעֶלְיוֹן לחֲרוֹתֵנוּ וּבְרַב רַחֲמֵךְ תִּתֵּן לָנוּ חַיִּים אֲרֻכִּים, חַיִּים שֶׁל שָׁלוֹם, חַיִּים טוֹבָה, חַיִּים שֶׁל בְּרָכָה, חַיִּים שֶׁל פַּרְנָסָה, חַיִּים שֶׁל חֲלוּץ עַצְמוֹת, חַיִּים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם יִרְאַת חֵטְא, חַיִּים שֶׁאֵין בָּהֶם בּוֹשָׁה וּכְלִמָּה, חַיִּים שֶׁל עשֶׂר וְכָבוֹד, חַיִּים שֶׁתְּהֵא בְּנוֹ אַהֲבַת תּוֹרָה וְיָרֵאתָ שָׂמִים, חַיִּים שֶׁתְּמַלֵּא לָנוּ אֶת כָּל מִשְׁאֲלוֹת לְבָבֵנוּ לְטוֹבָה, זָכַרְנוּ לְחַיִּים מֶלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים וְכָתַבְנוּ בְּסֵפֶר הַחַיִּים לְמַעַנְךָ אֱלֹהִים חַיִּים. וְיקוים בְּנוֹ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, וְאַתֶּם הַדְּבָקִים בַּה’ אֱלֹהיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם.

(מתוך “שערי דמעה”)