בין הידור מצווה לאובססיה
האם את מוצאת את עצמך שואלת שוב ושוב , האם התכוננתי מספיק טוב לטבילה? עסוקה שעות וימים בהכנות לטבילה?
האם יש לך ספקות, אולי בכל זאת היתה חציצה? האם בדקתי בזמן? האם ספרתי היטב את הימים? אם עשיתי כמו שצריך את בדיקות הטהרה?
האם את מוטרדת מלקנות שמלה עם הדפסים לבנים? נמנעת מלדרוך על שטיח לבן או לשבת על ספה לבנה מחשש לכתמים? מתלבטת להענות להזמנה למלון, כיון שיש שם מצעים לבנים? מערערת על תשובת הרב?
אם שאלות כאלו ואחרות חוזרות אליך שוב ושוב ומערערות את ביטחונך, המאמר הזה בדיוק בשבילך!!
מיכל ( שם בדוי) שלחה שאלה באמצעות אתר 'מקוה. נט':
"עכשיו ביצעתי הפסק טהרה, ממש לפני כמה דקות ואני זוכרת שראיתי בפלאפון 18:18 לאחר שביצעתי, והשקיעה ב18:20, אבל אני נכנסת למחשבות שאולי עשיתי את הבדיקה אחרי השקיעה.."
שאלה אחרת שמיכל שלחה בהזדמנות אחרת עסקה בחשש מ'כתמים':
"לאחר קינוח ותוך כדי שטיפת ידיים ראיתי במראה אדמומית על הידיים. איני יודעת מה טיבה האם עלי לחשוש?"
שאלות אלו ואחרות עשויות להיות במצבים מסויימים ענייניות, אלא שעיון מדוקדק ירמוז שהן נובעות ממקום מאתגר יותר…
במוח ממוצע עוברות כ- 70-50 אלף מחשבות ביום.
אצל רובינו חולפות מחשבות, שאלות , תהיות, כמשב רוח בחלון. למרביתן אנחנו כלל לא שמים לב. אצל נשים שומרות טהרה הסובלות מ OCD מחשבות כאלו או דומות להן, עשויות לחזור שוב ושוב ולהטריד אותן משך ימים ולילות ארוכים, כאילו נתקעו באיזה לופ. לגרום להן לחיבוטי נפש קשים ואף תחושות של חרדה המשתלטות על חייהן.
כל סיום ימי טהרה הופך לסיוט המבשר את בוא החורף הזוגי, מלווה בסופות אימתניות המאיימות לערער את יציבות החיים ובטחונם.
דקלה פנתה אלי לטיפול בהמלצת אחות בודקת טהרה שהיתה עושה עבורה את כל בדיקות הטהרה. בעבר היתה דיקלה ספקנית ביחס לבדיקות הטהרה והיתה בודקת את עצמה אינספור פעמים . היא תמיד חששה שלא בדקה מספיק עמוק, שלא בדקה מספיק זמן, שהצבע על העד אינו טהור, שהרב כבר לא רואה את מה שהיא ראתה בזמן הבדיקה, שהיא לא בדקה בזמן שמותר, שאולי היו כתמים בין הבדיקות….היא נהגה לשאול את הרב שאלות על העדים עשרות פעמים מדי חודש. תשובותיו של הרב לא תמיד הניחו את דעתה והיא היתה שבה ומסתפקת. המלצת הרב שתעשה 3 בדיקות חיוניות בלבד לא עזרה. היא היתה בודקת שוב ושוב, פעמים עד שפצעה את עצמה, נכנסת לספקות, מראה לרב וחוזר חלילה. בסופו של דבר הורה הרב שאת כל הבדיקות תעשה עבורה אחות בודקת טהרה ואז לא יהיו ספקות ולא יהיו שאלות…
אלא שOCD – כשמה כן היא, הפרעה טורדנית. אם לקחנו לה את מצע ההטרדה היא מייד תחפש ותמצא מצע אחר. ואכן זמן קצר לאחר מכן החלו לצוץ אצל דיקלה ספקות בנוגע לחציצות בטבילה. ככל שהזמן חלף ההכנות גזלו ממנה יותר ויותר זמן ונמשכו שעות רבות. המחשבות החלו להטריד אותה ימים לפני הטבילה מלוות בהתקפי חרדה, בכי בלתי נשלט, הפרעות בשינה, כעסים ותסכולים. חייה וחיי בני משפחתה הפכו להיות בימים אלו בלתי נסבלים. בסופו של דבר היא החליטה לקחת גלולות רצופות משך חודשים כדי להמנע מהטבילה.
כשפנתה אלי לטיפול מצאנו שדיקלה אומרת תהלים מדי יום, היא מצאה סגולה להגיד 13 פעמים את מזמור יג אבל תמיד היתה שבה על המזמור שוב ושוב עשרות פעמים. היא היתה בספק אם לא טעתה בספירה, החסירה מילה, לא הגתה נכון מילה או לא היתה מרוכזת והתכוונה. הOCD הלך והשתלט על חייה…
אז מה זה בעצם OCD?
OCD הנה הפרעה טורדנית כפייתית (Obsessive Compulsive and Related Disorders).
OCD שכיחה בכ1.2-2.5% מהאוכלוסיה מרביתן נשים. באוכלוסיה דתית השומרת מצוות ה OCD, יבוא לידי ביטוי בכ80% מהמיקרים בהיבט של שמירת המצוות. הצורך בבדיקות, שימת לב להרגשות, מניעת חציצות ושאר הדקויות שבשמירת הטהרה, מהווים קרקע פוריה ביותר להתבטאות ההפרעה.
מקור ה OCD, בההפרעה נוירולוגית. המאופיינית בשני מרכיבים* (DSM5):
אובססיות : אלו מחשבות טורדניות חוזרות ונשנות ומתמשכות, דחפים או תמונות שנחווים כחודרניים ולא רצויים אשר גורמים לתחושת מצוקה
קומפולסיות: אלו התנהגויות כפייתיות (חוזרות או פעולות נפשיות שאדם מרגיש מונע לבצע בתגובה לאובססיה או לפי חוקים שיש ליישם בנוקשות).
מטרת הקומפולסיות להפחית את תחושת החרדה שמעוררות האובססיות. ולהביא לרגיעה. אלא שרגיעה זו היא זמנית בלבד ותתעורר שוב עם כל טריגר קטן.
ההפרעה תחשב פתלוגית כשתגזול זמן ממושך וכשתגרום מצוקה.
כך לדוגמה מחשבה כמו: " אם הטהרה שלי לא 'מושלמת' אני חלילה "מכשילה" את בעלי ועלולה ללדת "בני נידה" או ילדים פגומים פיזית או רוחנית", תעורר חרדה ועמה ספקות שונים ביחס לטהרה. בעקבותיה יופיעו התנהגויות קומפולסיביות ( כבדיקות חוזרות ונישנות, הכנות ממושכות לטבילה) או השענות על גורם חיצוני ( שאלות רב, אשור הבלנית וכו), שמטרתן נסיון להפחית את החרדה ולהרגיע את המחשבה המעוררת אותה. אלא שהחרדה תופחת לזמן קצר בלבד ומהר מאד תתעורר שוב.
בעולם הרוחני של מקיימי מצוות, ישנו מקום נכבד לעיסוק בגופי ההלכה ובתוך כך להידור מצווה. ישנם המסתפקים בעשיית המצווה וישנם השואפים להדר בה, להקפיד על כל חומרה, קלה כבחמורה. ברוח ההלכה מקום זה תמיד יככב בסיפורי חז"ל ויפאר את המהדרים. יעיד על האחריות הרוחנית הנישאת על כנפי מקיים המצווה, על בריאת מלאכים טובים ומגינים ועל ניסים שמתרחשים למקפידים. לעומת זאת, על צרות חלילה הבאות על אלו שפחות מקפידים.
היכן אם כן עובר הגבול הדק בן הופך הרצון התמים והמרומם להדר במצווה חשובה לאובססיה תוקפנית?!
לנשים הסובלות מOCD ערכי מוסר ואחריות גבוהים במיוחד . לרב הן אינטליגנטיות במיוחד. אך החשש לעמוד בהידור מצוות הטהרה והשלכותיה על בן הזוג והילדים, מערערות את היציבות הריגשית. על פי רב הן חשות כאילו 'קול חיצוני' יושב במוחן (דיסטוני) ושותל להן את המחשבות המטרידות. חלקן אפילו מכנות קול זה בשם בכדי להבחינו מקול ההגיון. מעין יצר הרע שמסיט את השמחה שבמצווה- לחיבוטי נפש, עצבות וייסורים.
שאלות ענייניות ושאלות מדומיינות הופכות את חייהן לסיוט אחד מתמשך שהולך ומשתלט על חייהן. כך לדוגמה, מתארת מרים את המצוקה:
"הרגשתי טרלללה, החיים נהרסים לי , הייתי שואלת: "אלוקים, לא יכול להיות שזה מה שאתה רוצה ממני!?" הייתי בוכה ללא הרף, כועסת, עצבנית. הרגשתי שזה לא חיים. חוזרת מהמקווה עצובה ועם ספקות. הייתי בעצב גדול, לא נותר לי זמן למצוות אחרות. הרגשתי שזה חזק ממני. למרות שאמרו לי שאני מקפידה יותר מהרבנית וידעתי את ההלכות , עדיין הייתי מסתפקת"
הקו האבחוני מתמקדבביטוי המחשבתי, בעיסוק התנהגותי שגוזל זמן משמעותי, בתחושת המצוקה שהאשה חשה ובמדדים אובייקטיבים של ביטויי חרדה.
ההפרעה עשויה לבוא לידי ביטוי בתחומי הלכה שונים, כגון: במחשבות אובססיביות וחרדות מעונש וגיהנום. פחד מקללת אלוקים או חילול שם ה'.
במישור של קיום מצוות בכלל: הקפדה יתרה על כשרות בכלל וחשש מחמץ בפסח בפרט, חשש מחילול שבת, חזרתיות בתפילה ובאמירת תהלים, הקפדה על נטילת ידיים, נקיון הגוף, מיקום תפילין, נדרים ועוד.
במצוות הטהרה עשויה להתבטא ההפרעה במספר מישורים:
1. בדיקות ( עומק, זמן, מספר, כוונה, צבעים, נקיון האצבעות, חשש מהעלמות הפרשות…) – דחיית הפס"ט, דימומים מפציעות
2. הכנות לטבילה – שעות, פציעות
3. טבילה – ספקות אחרי
4. כתמים (טיקט על תחתון או מגבת כרית לבנה, שטיח לבן, מצעים במלון ציפית ציפה, ראית מראה אדום במקומות שונים על ידיים, בגד, ריצפה…) – אוסרות את עצמן
5. הרגשות – אוסרות את עצמן
אז מה ניתן לעשות:
הרבה!!
• ראשית להיות במודעות, להכיר במצוקה ולפנות לקבלת יעוץ ועזרה.
• בשביל שינוי צריך כח מחוץ למערכת התקועה, מישהו נוסף שיעורר את אנרגית השינוי, יתן כלים ותמיכה בתהליך.
• רק טיפול 'שורש' ילמד את האדם להתמודד עם המחשבות ותחושת החרדה שבעקבותיהן ולהמנע מההתנהגויות הכפייתיות. טיפולי CBT הוכחו מחקרית כמסייעים ביותר.
• מומלץ שלמטפל יתלווה מלווה הלכתי שיגדיר את הגבולות ההלכתיים.
• במידת הצורך בהתייעצות רפואית, ניתן להעזר בטיפול תרופתי מתאים אשר יזרז את התהליך וייצב אותו.
• לתת משמעות רוחנית לתהליך.
מעוניינת לדעת עוד? יש לך שאלות? מוזמנת לפנות אלי אישית.