טבילה באביב תש'פ

בחיים לא היתי מוותרת על המצווה הזו
טובלת היום
אין לנו מקוה בשדה
מרגישה איך אלוהים באמצע הבישולים נקיונות ילדים והדחיסות
שם לי ברקס
ואומר לי
עצרי הכל
בוות אחת
מכניס אותי לשעה לאמבטיה
מלביש אותי מלכות או בעצם מקלף ממני השיפחות..
כל ריס וציפורן שלך קודש הוא לוחש לי
עזבי הכל עכשיו כל הפוקוס אליך אל גוף אהבה שאת
וכל עור של פיל ועורלות של הלב מתקלפים בי
תוכי רצוף אהבה
בחיים לא היתי עוצרת לבד
להתקדש ככה עם גופי.באמצע כאוס קורונה ערב חג.
מרגישה פתאום את קריאת ים סוף הפרטית שלי במי הרחם האלוהית
מקווה ישראל ה'
כמה תקווה אתה מעיר בי…