מקוה.נט בפייסבוק

מאמרי מקוה.נט

שאלה הלכתית

מעוניינת לשאול את היועצת או את הרב שאלה הלכתית?

ותרד בת פרעה לרחוץ

הרבנית דק' פנינה נויבירט, קהילת 'אהל הארי', רעננה.

בת פרעה הנה אחת הדמויות המרכזיות שבפרשתנו, בהיותה מצילתו של גואל ישראל. הפרשה לא מספרת הרבה על בת פרעה. שמה אינו מוזכר, וכן לא נאמר מה עלה בגורלה. על שמה, בתיה, אנו שומעים לראשונה בדברי הימים, כאשר אנו מגלים כי היא נשאה לכלב בן יפונה (דברי הימים א', ד', ט"ו-כ)): "וּבְנֵי כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה עִירוּ אֵלָה וָנָעַם וּבְנֵי אֵלָה וּקְנַז ... וְאִשְׁתּוֹ הַיְהֻדִיָּה יָלְדָה אֶת יֶרֶד ... וְאֵלֶּה בְּנֵי בִּתְיָה בַת פַּרְעֹה אֲשֶׁר לָקַח מָרֶד". כפי שמבאר המדרש (מגילה י"ג:): "אמר הקדוש ברוך הוא יבא כלב שמרד בעצת מרגלים וישא את בת פרעה שמרדה בגלולי בית אביה".

מפשט הכתוב עולה, כי לכלב היו שתי נשים. אשה יהדיה ובתיה, ובלשון הרד"ק (שם): " היהודיה - מכלל שהראשונה שהזכיר לא היתה יהודיה והיא בתיה בת פרעה שהזכיר בסוף הענין" (וכן ר' המלבי"ם, שם). ברם לפי המדרש (מגילה, שם) האשה היהודיה היא היא בתיה בת פרעה אשר התגיירה: "אמאי קרי לה יהודיה על שום שכפרה בעבודה זרה". המדרש למד כי בתיה התגיירה מפרשתנו: "דכתיב ותרד בת פרעה לרחוץ על היאור ואמר רבי יוחנן שירדה לרחוץ מגילולי בית אביה". לפי המדרש, כאשר בת פרעה ירדה לרחוץ על היאור היא טבלה במקווה ונטהרה מגילולי אביה. מדוע סוטה המדרש מפשט הכתוב ומתעקש על ללמוד גיורה של בתיה דווקא מפרשתנו? 

לשם הבנת הדברים אדרש ללימוד יסודי בסוגיית גידול בנים. כידוע, כל ארבע האמהות עברו פרק קשה של עקרות לפני שזכו להפקד. לפי המדרש (בראשית רבה, מ"ה), בכך ביקש ה' לדרבן האמהות לתפילה: "ולמה נתעקרו האמהות ... שהקב"ה מתאוה לתפלתן ומתאוה לשיחתן" מדרש זה קשה מאוד. האם לא ניתן היה לעורר נשים גדולות אלה לתפילה מבלי למנוע מהן את היקר ביותר לכל אשה – ילד? דבריו הנפלאים של רבי יצחק עראמה (עקידת יצחק, שער תשיעי, ע"ג), עשויים לשפוך אור על האמור. רבי יצחק עראמה מבאר, כי עם בריאתה, ניתנו לאשה שני ייעודים – ייעוד רוחני וייעוד אמהי. הייעוד הרוחני מגולם בשם "אשה" ואילו הייעוד האמהי מגולם בשם "חוה": "והנה בשני השמות האלה נתבאר שכבר יש לאשה שני תכליות. האחד מה שיורה עליו שם אשה, 'כי מאיש לוקחה זאת', וכמוהו תוכל להבין ולהשכיל בדברי שכל וחסידות, כמו שעשו האמהות וכמה צדקניות ונביאות, וכאשר יורה פשט פרשת 'אשת חיל מי ימצא' ... והשני עניין התולדה והיותה כלי אליה ומוטבעת אל הלידה וגידול הבנים, כאשר יורה עליה שם חוה, כאשר 'היא היתה אם כל חי'". את היעוד הרוחני, אשה, יעד לאשה הקב"ה עם  בריאתה. לעומת זאת, את היעוד האמהי יעד לאשה האדם לאחר החטא. מאחר שהיעוד הרוחני שניתן לאשה קדם ליעוד האמהי, ומאחר שיעוד זה ניתן לה מידי ה' – רואה רבי יצחק עראמה ביעוד הרוחני משום יעוד גדול. בעוד שהיעוד האמהי, חוה, מכונה על ידי רבי יצחק עראמה יעוד קטן, משני. זאת ועוד, היעוד האמהי תלוי ביעוד הרוחני. כיצד תוכל אשה למלא את היעוד האמהי אם איננה, בראש ובראשונה, דמות רוחנית, היכולה לחנך את ילדיה ולהוות מודל לחיקוי?

לאור זאת ניתן להבין, כי אמותנו נתעקרו מפני שהקב"ה התאוה לתפילתן. הן לא היו יכולות להיות אמהות עד להגשמת ייעודן הגדול, היעוד הרוחני שניתן להן. רק בזכות עבודתן הרוחנית זכו אמהותנו ללדת את בוני האומה הישראלית. 

עקרון זה מובלט גם בענייננו. בתיה לא רק הצילה את משה, היא גידלה אותו בביתה, חינכה אותו ועיצבה את דמותו. היא שנתנה לו את השם שילווה אותו כל חייו (מסכת כלה, פרק שלישי): " אמר הקב"ה איני קורא למשה אלא בשם שקראתו שנאמר 'ויקרא אליו אלקים'". היא אף מכונה בכתוב "יולדת" משה כמובא בדברי הימים: "וְאִשְׁתּוֹ הַיְהֻדִיָּה יָלְדָה אֶת יֶרֶד", ואכן המדרש (מגילה, שם) מבאר: "ירד זה משה". עד כדי כך היתה השפעתה של בתיה על משה גדולה, שהיא נחשבת כיולדתו, ובלשון המדרש: "לומר לך שכל המגדל יתום ויתומה בתוך ביתו מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו".

רק לאחר שטבלה היתה בתיה ראויה לגדל את משה. רק משנהייתה "אשה", ניתנה לה הזכות להיות "חוה". טבילת בת פרעה הינה מסר חינוכי אדיר לדורות. גם מאיתנו מצופה כי נטבול לפני שאנו נגשים, בחיל וביראה, למילוי משימת הקודש שניתנה לנו, חינוך הבנים. כדי להיות הורים טובים אנו בראש ובראשונה חייבים להיות אנשים טובים. כדי להמשיך את שושלת הדורות אנו נדרשים לעצור, לבדוק את עצמנו, להכין עצמנו להיות ראויים לדור המשך.

הוספת תגובה על מקוה זה

דעות הגולשים

הוספת תגובה




לתרומות והקדשות לחץ כאן
לרפואת
מרת לבנה בת מרים שתח'
רפואת הנפש ורפואת הגוף
לעילוי נשמת
מרת ברכה לנדאו בת יעקב ז"ל
ר' יצחק שולמן בן איסר ז"ל
לעילוי נשמת
משה רובינשטיין בן אברהם ישראל, ואשתו רבקה בת הרב יחיא ז"ל
שמואל בן-הרוש בן חיים ז"ל
אתרים מומלצים: אורייתא • תהילים • שמירת הלשון • פרקי אבות