Rabanite (טהרת המשפחה)

אמנות האשה ליעץ לחברתה ולראות מראות.
נעמיק בסיפור על ילתא, בתו של ראש הגולה, אשת רב נחמן, אשה חכמה חשובה ומכובדת. ( נדה כ עב)
לאחר שילתא מביאה שאלה של מראה לרבה בר בר חנה והוא אסר ( טמא) היא מביאה את אותו מראה לרב יצחק בריה דרב יהודה והוא מטהר לה.
הגמרא שואלת מספר שאלות:
1. מדוע לא שאלה את בעלה?
(ועונה שמא לא היה בקיא במראות, שמא יחמיר על עצמו, שמא תתגנה עליו)
2. מדוע רב יצחק פסק בניגוד לפסיקת רבה והרי יש ברייתא : " רב שטימא אין חברו רשאי להתיר" .
הגמרא מנסה לתרץ את הסוגיות שעולות ומספרת שילתא אומרת לרב יצחק שמראות כמו זה שהביאה רבה תמיד היה מתיר לה וכעת לוקה בעיניו.
מכאן הגמרא ממשיכה בדיון על נאמנות האשה, האם נאמנת לדמות מראה אחד לשני ולהסתמך על מה שבעבר התירו לה? ועונה :
" נאמנת אשה לומר כזה ראיתי ואבדתיו" ועל סמך זה מתירים וכן להעיד על צבע שבעבר הותר לה.
הגמרא ממשיכה בדיון ושואלת על מראה שמראה לחברתה ועונה לה: "כזה ראיתי גם אני וטיהרו לי".
מדברי הרשב"א והריטב"א עולה שנאמנת אשה לפסוק לעצמה ולחברתה.
הרב גנצפריד בספרו 'בינת האדם' מחדש שמהתורה הרי אסרו רק 4 גווני אדום ושחור . אחר כך החמירו בכל האדומים ועל כן כבר אין צורך להבחין בגווני האדום השונים ואין יתרון לרב על האשה.
יותר מכך:
" החרשת והשוטה והסומא ושנטרפה דעתה , אם יש להן פקחות מתקנות אותן .."( נדה יג, עב)
רש"י: בודקות אותן ומטבילין אותן"
ורב ממשיך: "חרשת היתה בשכנותינו- לא דיה שבודקת לעצמה אלא שחברותיה רואות ומראות לה. רש"י: "שהיתה בקיאה המראה דם טמא ודם טהור"
מכאן, שאשה בקיאה חברותיה סומכות עליה.
ועוד: אם חכם מסופק בצבע הנוטה לאדמומיות והאשה אומרת שבודאי אינו נוטה לאדום, האשה נאמנת.
ועדיין יש שכתבו שנאמנת לעצמה ולא לחברותיה(שך)
ושעדיף להתיעץ עם תלמידי חכמים.
ישנן עדויות כתובות מפנקס רישום נפטרים באיטליה על נשים למדניות שהיו בקיאות בהלכה ופוסקות במאה ה16.
הרב נחום רבינוביץ ב'שיח נחום' מסכם דיון על יועצות ההלכה בימנו ומסתמך על האחרונים כבעל שלטי גיבורים על הריף, שיש סימנים מסורין לנשים ויש לסמוך עליהן בעניני בדיקות.
ועוד נתיחס לכך שכיום נשים רבות מעדיפות להחמיר עם עצמן ולא לשאול ולהתיעץ עם רבנים גברים ולכן מוטב שתשאלנה נשים בקיאות יועצות או מורות הלכה, שלומדות לימודים מעמיקים לאורך שנים, נבחנות, עושות שימוש ומקבלות הסמכה מרבנים. ומה שאינן יודעות מתיעצות עם הרבנים.
ועוד יש להדגיש כי נשים אלו אינן 'פוסקות' או מחדשות הלכה אלא מורות בדברים השכיחים ופשוטים וכל רבנית, בלנית, מדריכת כלות או מי שעוסקת בענייני הטהרה יכולה לייעץ כפי ידיעתה. כגון אם מגיעה למקווה מישהי עם עד שברור שהוא טהור, אין צורך להראותו לרב ואשה בקיאה נאמנת לחלוטין על כך.