בניית מקווה (גיור)

האם ניתן שהאוצר למקווה גברים (בלבד) יהיה ממיכל פלסטיק קשיח. כאשר בור הטבילה כולה בנוי באדמה.

בעצם העובדה שמדובר בכלי, גם אם אין בעיה של שאיבה, (כגון שיבואו המים מאליהם), וגם אם הפלסטיק לא נחשב כדבר המק"ט, אך הואיל וצריך שיהיה עיקרו של המקווה בקרקע – המקווה נפסל (שו"ע יו"ד רא סעי' ו-ז) . ויש איפוא להכשירו ולבטלו מתורת כלי באמצעות נקיבה 'בתחתיתו', ולחומרא יש לנקבו בשיעור הגדול ביותר כמוציא רימון, (טפח על טפח כ10 ס"מ X10 ס"מ). ורצוי לנקוב את הכלי 'לפני' הקביעה בקרקע, (לחוש לדעת הנודע ביהודה), ואחר כך לקובעו היטב בקרקע. ויש לקובעו ישר שלא תיווצר זוית בשוליים שעשויה לקבל מים. ראוי להוסיף גם תעלת המשכה דרכה יעברו המים אל המקווה עצמו. ובכך יהיה כשר בתור 'אוצר, ויוכלו הגברים לטבול במקווה שלצידו. וטוב ונכון להדגיש באותיות קידוש לבנה שהמקווה לא כשר לטבילת נשים וכלים. (כיוון שבטבילת גברים כ' בהגהות נחל אשכול על ס' האשכול (תחילת הל' תפילה) שיתכן שאף בכלי כשר, ואין צריך קרקע, כיוון שבגמ' יש פלוגתא לענין טבילת בעל קרי בכלי, ויש לילך לקולא כי טבילת בעל קרי תקנה דרבנן היא ואזלינן לקולא, וכדברי הב"י סי' פח. וכן פסק בשו"ת חלקת יעקב יו"ד סי' קיח). והנראה לעניות דעתי כתבתי, וטוב להיוועץ גם עם הרב המקומי או עם האירגונים המומחים בעשיית מקוואות דוגמת אירגון "טהרת הבית".
מכל מקום לעניות דעתי מן הראוי היה לוותר על רעיון זה להשתמש בכלי כאוצר לחלוטין ואף לגברים, משום שלצערינו לא הכל בקיאים בענייני עשיית מקווה ועצם השימוש בכלים מוכנים, וכשלא הכל יודעים על פעולת הנקב הנ"ל המכשירה אותם- עלולה להיווצר פירצה חמורה לטבילות המחוייבות מן הדין. וכיום, ציינו פוסקי זמנינו, יש להשתדל עד כמה שאפשר גם במקוואות גברים שיהיו עשויים כהלכה, כי מי יודע מה ילד יום. וכבר ראינו בעינינו יוזמות של קבלנים שמכינים מלכתחילה כלים ואמבטיות העשויים להצהרתם לשמש לטבילת "גברים" בלבד. אך לא תמיד מקפידים לבצע את הנקיבה כהלכה. וזה יכול לגרור בלי ספק פירצה בעתיד גם לטבילת נשים ח"ו. וכבר כ' הפוסקים כי אין למסור ליחיד עשיית מקווה כי אם ברשות הרב והשגחתו.
בכבוד רב, ראובן זכאים
[email protected]