הלכה לאשכנזיות – הכנה לטבילה (טהרת המשפחה)
שאלה
תשובה מאת הרב ראובן זכאיים - פוסק הלכה, מדריך חתנים, יועץ
שלום רב!
במענה לשאלה מס' 1)
להלכה מותר ואף רצוי להשתמש במרכך שיער. אמנם יש לרחוץ היטב את השיער אחרי
החפיפה ולסרקו כהלכה. ואין בדבר הבדל בין העדות.
הרחבת הדברים:
כידוע, חפיפת השיער במים חמים, וסירוק שיער הראש ושאר מקומות כינוס השיער בגוף
היטב, ורחיצת הגוף כולו, הם המעכבים מן הדין. ואין צורך הלכתי להשתמש בסבון ולא
במרכך. אמנם כבר נהגו בנות ישראל לחפוף גם בסבון, (שפתי כהן סימן קצט, א והרב
החיד"א בספר שיורי ברכה יורה דעה סימן קצט. אמנם בספר דרכי תשובה (סקי"ג) עורר
בשם הדברי חיים מצאנז שלא להשתמש בסבון אך מחשש שאולי שמו בו חומרים שחז"ל אסרו
כמו נתר ובורית המסבכין את השיער, אך גם בזה נחלקו עליו רוב האחרונים).
ולענין שימוש במרכך (קונדישנר) יש מי שעורר שיש להימנע מכך, משום שלדבריו,
נשארת שמנונית על השיער. אך אין דבריו נכונים להלכה, כי בכל מקרה אין ממשות,
וגם עשוי לנוי, ואינה מקפידה בכך. (כן כתבו רוב פוסקי זמנינו). ואדרבה, מי
ששיערה קשה ומתולתל, עדיף שתשתמש במרכך כדי ששיערה יהיה ניתן לסירוק והפרדה
בנקל. אמנם יש להשתמש במרכך שאין בו מוס או ג'ל. (טהרת הבית ח"ג עמ' רמג), ובכל
אופן תדקדק האשה לרחוץ היטב שיערה במים חמים אחרי החפיפה במרכך, שלא ישאר משהו
בשיערה, ותסרוק שיערה היטב היטב.
2) לשאלה השנייה: אודות מנהג הישיבה באמבטייה.
מעיקר הדין אכן מספיקה מקלחת הגונה, ישיבה באמבטייה אינה חיוב, אלא מנהג טוב
שנהגו בנות אשכנז. ואין ראוי לבטלו בכדי. אמנם כשאין אפשרות כזו, או במקום חולי
וחולשה, מקלחת טובה מספיקה. כמו כן אשה מעוברת לא תשב באמבטייה חמה בשום אופן.
בנות ספרד לא נהגו בכך, ואין ללמדן לנהוג כך.
הרחבת הדברים:
להרבה ראשונים ופוסקים, רחיצת כל הגוף במים חמים היא חלק מתקנת עזרא הנ"ל,
בהקפדה ושימת לב שיגיעו המים גם לבית הסתרים ולבית הקמטים שבגופה (קמטים: בית
השחי, תחת הצוואר, בין הרגליים, תחת הדדים, בין אצבעות הרגליים, קפלי אזניים
קפלי שומן או קמטי זקנה. בית הסתרים: תוך הפה והשיניים, נקבי החוטם והאזן, פי
הטבעת ואותו מקום). אמנם לגבי מנהג ישיבה באמבטייה, בזה יש אכן הבדל בין העדות.
מדובר במנהג כשר, שנהגו בו בנות אשכנז, שחבל לבטלו בכדי. ועניינו של המנהג
לעשות ההכנות תוך כדי ישיבה באמבטיה בערך כחצי שעה. וזאת על פי מה שכתב בשו"ת
מהרי"ל החדשות (סי' צג): "ומנהג לרחוץ בגיגית במים קודם טבילה", אמנם לימד זכות
על אותן שמקילות בזה, אך כתב שזה רצוי, הן כדי להסיר ולטפל בפצעים וגלדים, וגם
שבאופן כזה יכנסו מים לבית הסתרים. ובשו"ת מהר"ם בריסק (ח"ג סי' יב) וגם פוסקי
הדור האחרון מבני אשכנז הביאוהו (ספר מראה כהן, אורחות הבית, שבט הלוי ועוד).
הצד השווה שבכולם, א) לא כתבו זאת בתור חיוב, אלא כמנהג טוב שנהגו להשתדל
לקיימו. ב) הזהירו שלא להשתהות יתר על המידה במים, מה שגורם לקילופי עור
ולחששות מצד חציצה. ג) לאשה בהריון אין לשבת במים חמים, כי עלולה לסכן את
ההריון ח"ו. מה גם שיש נשים שישיבה במים חמים מדאי עלול לגרום להן לדימום, ואף
להן יש לוותר על המנהג. בברכת התורה, הרב ראובן זכאים ©