האם מותר להכנס לבית עלמין בימי נדה? (טהרת המשפחה)
שאלה
תשובה מאת הרב ראובן זכאים - פוסק הלכה, מדריך חתנים, יועץ
תודה על השאלה החשובה, שממנה ניתן ללמוד על הענין גם באופן כללי. ולהלן אביא תקציר מתשובה ארוכה שכתבתי בזה בעזהי"ת. והמעוניין/ת להרחיב את היריעה, ולקבל את המקורות בהרחבה נא יפנה לכתובת המייל שלי המופיעה כאן באתר ב"קישורים", וישאיר את הכתובת ואשמח לשלוח.
מקור המנהג: בספר חמודי דניאל (כ"י) נהגו הנשים שלא לילך לבית החיים להתפלל בימי נדתה ונכון הוא ע"כ.
האם המנהג לאסור גם בימי ספירת שבעה נקיים? הגר"ע יוסף בטהרת הבית (ח"ב עמ' רו) מדקדק מדברי החמודי דניאל שהמנהג היה שלא לעלות רק בימי הראייה בפועל, אך בימי ספירת שבעה נקיים מותרת היא. ומעשים בכל יום שגם הרווקות שאינן טובלות עולות לבית הקברות. אולם החיי אדם (סוף כלל ג) כתב ונראה שלא יכנסו נשים נדות לבית הקברות "עד שיטבלו". עד כאן. אך כ' הרב יוסף שחומרא יתירה היא. הטעמים למנהג: א) בשאלות ותשובות קב חיים (סימן צב) כתב שהסיבה שנהגו כך מצד כבוד המתים. ב) אך בשו"ת פרי השדה ח"ד (סימן צג אות ב) כתב, שטעמו של החיי אדם מטעמי קבלה, וכמו שאסרו המקובלים לבעל קרי להיכנס לבית הקברות עד שיטבול כדי שלא החיצונים מתדבקים בו.
בימים שרגילים הכל לעלות מותרות להכנס אף בימי ראייתן: כגון בהקמת המציבה, בשבעה, בשלושים, וביום פקודת השנה (יארצייט). או בימים שרגילים לבקר בהם בבית הקברות דוגמת ער"ח ניסן ואלול, שהכל מתאספים שם. מותרות לעלות אפילו בימי ראייתן וכל שכן בימי ספירת ז"נ, וכמו שכתב התרומת הדשן לענין כניסה לבית הכנסת בימים הנוראים שמותרת אף בימי הראייה ממש. שיש לומר שעל אירועים כאלו לא נתקבל המנהג.
כניסה ביום הזכרון להר הרצל: ומעתה, יום הזכרון, שאף הוא יום שרגילים להכנס בו לבית הקברות לפקוד את קברי הקדושים חללי מערכות ישראל, משום כך אף הנוהגות להחמיר, רשאות להכנס בימי ראייתן, ועל אחת כמה וכמה בימי ספירת הנקיים.
ובכלל, יש להוסיף מה שמספרים שהגרש"ז אויערבאך זצוק"ל אמר לתלמידיו כי קברות הצדיקים אינם דווקא בצפון אלא בהר סמוך לשכונת בית וגן בו טמונים חיילי ישראל שמסרו נפשם על קידוש השם. ויש להוסיף לפי"ז איפוא מה שכתב בספר אשר לדוד שאף אותן שאסרו על עצמן להכנס בימי נדתן, מותרות להכנס אל קברי הצדיקים לבקש רחמים שבזה אין מי שאוסר.
למסקנה: השולחן ערוך והרמ"א וספרי הראשונים לא הזכירו מנהג זה כלל. אלא זהו מנהג (ולא הלכה) שהוזכר בספרי האחרונים. בנות ספרד ברובן הגדול לא חששו למנהג זה. אולם יש מבנות אשכנז שנהגו שלא להכנס לבית הקברות בימי ראייתן, ויש שלא נהגו בכך, אמנם בימי ספירת שבעה נקיים אפשר להקל יותר (מלבד לשיטת החיי אדם שחשש לטעם הקבלי).
אמנם בימים שהכל רגילים לעלות, כדוגמת יום הזכרון וכדומה, מותרות גם הנוהגות להימנע בדרך כלל, להכנס אף בימי ראייתן ממש.
אולם לא נכחד שהמקובלים והגר"א הזהירו מטעמי קבלה, ובפרט לנשים, שלא להכנס לבית הקברות כלל ועיקר. ועל כל פנים יש ללמוד מכאן שאין להרבות בכך.
והשי"ת יזכנו לראות מהרה בנחמת ציון וירושלים ובתחיית המתים, אכי"ר. הרב ראובן זכאים