content-box search-form mini
חזרה לכל השאלות

שפיכת זרע (טהרת המשפחה)

שאלה

שלום רב, שמי טליה ואני נשואה לבעל טוב ויקר שרחוק מהדת ,אך אופיו הטוב מחפה על כך-מקווה. הרינו נשואים כמעט 20 שנה עם שני ילדים שנולדו בעקבות הפריית מבחנה. בעלי אינו מעוניין בעוד ילדים ואף חושש מכך. לכן הוא שופך את זרעו . בכל פעם אני עצובה ולעיתים בוכה עלכך. מנסה להסביר לו כי אנו שופכים את זרענו, הדבר אינו מובן אליו כפי שארצה. אני מתפללת לעוד ילדים למרות גילי-45 איני יודעת מה לעשות? כיצד אבהיר לו את חומרת הנושא כשהוא כה רחוק מהדת?

תשובה מאת הרב ראובן זכאיים - פוסק הלכה, מדריך חתנים, יועץ

אכן, מדובר בעוון חמור, זה הלא היה חטאם של ער ואונן, בני יהודה, כמו שאומר הכתוב: וידע אונן כי לא לו יהיה הזרע והיה אם בא אל אשת אחיו ושחת ארצה לבלתי נתן זרע לאחיו [בראשית לח ט] ופירש רש"י בשם המדרש, רש"י 'ושחת ארצה' – דש מבפנים וזורה מבחוץ.
על פי הקבלה, הדבר נורא בחומרתו, שכן, כל השפע הרוחני והחומרי של האדם נתון בסכנה חלילה, בעקבות בזבוז ה"שפע" שניתן לו מאת הבורא לשתי מטרות: א) על מנת לפרות ולרבות.  ב) לצורך קיום יחסי אישות עם אשתו, שהיא חובה ומצווה חשובה ויקרה בפני עצמה: מצוות "עונה" (עונה= ההגדרה התורנית והתלמודית לקיום יחסי אישות). חשוב להדגיש, אין קשר בין חובת העונה לבין חובת פרו ורבו, כידוע, שהרי חובת "עונה" קיימת לחלוטין, אף באשה הרה, עקרה, או זקנה. מה גם שהאר"י גילה ברוח קדשו, שמכל קיום יחסי אישות, בקדושה ובשמחה עם אשת חיקו, אף בימים שאין שום פוטנצייאל להרות, נוצרות נשמות קדושות ונשגבות, שמושבן בגנזי מרומים. ואף שאין עסקנו בנסתרות, יש לנו ללמוד מכאן חומר הדבר להשחית הזרע לריק, גם כשאין אופצייה להריון).
מאז המצאת המיקרוסקופ גילה המדע כי בכל בכל מיליליטר זרע, ישנם 120-40 מיליון תאי זרע, נפח הזירמה הוא 8-3 מיליליטר. מכאן שזירמה חד- פעמית של גבר פורה מכילה כחצי מיליארד (!) תאי זרע. (כעת מובן מה שאמרו חז"ל (נדה יג), שעוון זה נחשב כאילו הביא מבול לעולם, כיון שבפוטנציאל מכל תא כזה יכול להיווצר אדם מושלם). אם כן, אין מדובר כאן בדברי גוזמא ח"ו. זוהי השחתה לכל דבר, החשובה על פי מקורותינו כעין רציחה רחמנא ליצלן. לא חבל?!
אמנם, אני מבין בהחלט את הקושי שלך לשכנע אדם  טוב, כהגדרתך, אך שאינו קרוב לדת, בחומרת המעשה, מה גם שמסופקני כמה את כאשה יכולה למצוא כלים נכונים, או את הידע הנצרך, על מנת לסלול מסילות לליבו. מה שלעניות דעתי יכול לסייע זוהי הסברה מלב אל לב באמצעות ידיד/ רב/ או כל אדם רגיש ומבין, אם ישנה אפשרות לשתפו בסוד הענין, ואפילו באמצעות הטלפון, מבלי צורך להזדהות.
כמו כן נסי  לגשת אליו בדרך ההגיונית הבאה:
הלא אף "לשיטתו" של הבעל שחושש מהריון, הרי מוסכם מבחינה רפואית, שאין שום ביטחון בדרך שכזו שאשה לא תהרה, ואין כאן המקום להרחיב, נמצא שהשיטה לא רק אסורה, אלא שגם לא בטוחה. נו, זה משתלם?!
מלבד זאת, יש כמה דברים שמן הסתם עדיין הוא לא נתן דעתו עליהם, כפי שכתבת, זכיתם לשני ילדים שיחיו בהפריית מבחנה, כלומר בדרך רגילה אין זה פשוט שתהרי, גם הגיל כבר יכול להילקח בחשבון. אף שאני מאחל לך בכל ליבי שבעזהי"ת תזכי להרות שוב כמשאלתך, והלוואי שליבו של בעלך גם יהי פונה למשאלה זו.
ויש עוד כמה בעיות בדרך שכזו הנוגעות לאופי וטיב היחסים ביניכם, ואין כאן המקום להרחיב. מלבד זאת, הלא ישנן דרכים טובות יותר, שגם הלכתית עשויות להילקח בחשבון, על מנת למנוע הריון. ואף שמסתבר לי שבשום אופן לא תרצי בהם, מחמת רצונך להרות,  עלייך להבין שבמצבך הנוכחי זהו הרע במיעוטו בו את חיייבת לבחור, כדי להימנע מאיסור חמור ונורא יותר. (כיוון שכל מניעת הריון מצידו של הבעל כרוכה באיסורים חמורים, כגון שימוש בקונדום וכדו'), כמובן עלייך להיוועץ ברופא לפני נטילת אמצעי כזה או אחר, ולשאול רב פוסק האם האמצעי מומלץ גם מבחינה הלכתית. לסיכום: בעלך, אינו אדם רע חלילה, אלא לא מודע מספיק, גם המתירנות שאוכלת בכל פה, מטשטשת ומבלבלת את דעתו של האדם, טוב ככל שיהיה, אל נא תיפול רוחך, והשתדלי לשכנעו במתק שפתיים כי לא זו הדרך ולא זו העיר, וה' יצליח דרככם, אמן.