טבילה (טהרת המשפחה)
שאלה
תשובה מאת הרב ראובן זכאים - פוסק הלכה, מדריך חתנים, יועץ
פצע כרוני שחבוש תמידית באופן קבוע . האם מותר לטבול עם תחבושת מינימלית עליו , היות ובלי חבישה הפצע עלול להזדהם, או חדירת מים לריאה?אמנם, פסק בשולחן ערוך (יורה דעה סימן קצח סעיף י) שרטייה שעל המכה חוצצת. אכן, יש בפוסקים מחלוקת מהי הסיבה שהרטייה חוצצת אף שהיא במיעוט הגוף. ונאמרו בזה כמה ביאורים. מכל מקום מדבריהם עולה, שכשמדובר ברטייה קבועה, שלא עומדת להחלפה תוך שבעה ימים (חלקת יואב סי' ל), וגם יש צער בהסרתה (שאלות ותשובות דברי חיים ח"ב סימן סה), וכל שכן כשיש סכנה בהסרתה, (שאף הסדרי טהרה (סקי"ט) שהחמיר במקום צער וכאב, היקל בסכנה, וכ"כ בשו"ת זכרון יוסף סימן ט), ועד שלא תתרפא המכה לא תסירנה (הנצי"ב במשיב דבר סי' לו). מה גם שכתב האמרי יושר (סימן פב), שכל שיש חשש סכנה בעצם הטבילה בלי התחבושת, שבאופן כזה, אף אם יכולה להסיר מיד אחרי הטבילה – אינה חוצצת, וכגון מוך ששמה באזנה שלא יכנסו מים ויסכנוה. שכל זמן שיש סכנה בהסרה, אף ביטול לשעה מועיל, כי חפצה בקיומה של הרטייה כל זמן הטבילה. ואדרבה מקפדת שלא להסירה. וכן פסקו האחרונים (שו"ת הר צבי, שו"ת יביע אומר (חלק ג סי' יב אות י), אפילו לגבי גבס שאין סכנה ממשית בהסרתו, כיוון שמקפידה שלא להסירו. וכשיש חשש מכשול, או הרהורי עבירה, היקלו שרשאית לטבול כך אחרי שתסיר כל חציצה מהגבס. (אלא אם כן עומדת להסירו תוך ימים ספורים, שראו להחמיר) וכל שכן במקרה דנן שיש סכנת זיהום, או חדירת מים לריאה. שרשאית לטבול כך, ובפרט שהפצע כרוני, ואמור להיות חבוש תדיר, ועדיף מרטייה שמניחין לכמה חודשים עד לריפוי, (שבזה אם בני הזוג מעוניינים להמתין, ומסוגלים להמתין עד שתיפול הרטייה, תבוא עליהם ברכה. אך כאן המכה כרונית, וההמתנה לא תשנה את המצב, אלא אם כן מן השמים ירחמו). ותשתדל מאוד להדיח את מקום התחבושת במים חמים, אם הדבר אפשרי מבחינה רפואית, וגם לנקות היטב סביבות התחבושת. ואם גם כך המים יכולים לחדור דרך התחבושת, יש מקום להקל יותר. (במידה ויש צורך גם לכסות את התחבושת בניילון וכדומה. יש לשאול שאלת רב כיצד והאם ניתן לעשות כן) רפואה שלימה.