תפילה לבנים (טהרת המשפחה)

מדוע התפילות שתוקנו על פרי בטן מבקשות בן זכר? איך תהיה התפילה ראויה בעיני הקב"ה - שברא גם זכר וגם נקבה? והאם אפשר לנסחן מחדש, שיבטאו בקשה לבנות כמו גם לבנים? כמו כן, האם על אישה לבקש שה' יברך את "זרעה" או את "פרי בטנה"?

אני זהיר בתשובתי לשאלה המעט נפיצה הזו. באופן עקרוני ברור שאיש או אשה רשאים יכולים ואף חייבים להתפלל לזכות לבנות טובות. לזכות לבת, היא ברכה הכוללת הכל, וכדרך שאמרו חז"ל על הפסוק: וה' בירך את אברהם בכל, בירכו בבת, ובכל שמה. ובהרבה נוסחאות של תפילה מוזכרות הבנות כמו הבנים. אולם צריך לזכור, שהנוסחאות שמדגישות את הבנים הזכרים, אינן בדווקא כאלו  שנקבעו בשרירות על ידי גברים, כפי שיש שמנסות לטעון. בכל הדורות התאוו דווקא הנשים לבנים זכרים. רק כדוגמא נזכיר את תפילת חנה (ונתתה לאמתך זרע אנשים), וכן בהרבה נוסחאות עתיקות שחוברו על ידי נשים. (ראי בספר תפילת נשים). יתכן משום שחפצו לגדל בנים לתורה ולתרי"ג מצוות, (וזכני לגדל בנים ובני בנים חכמים ונבונים וכו'). יתכן שמצוות המילה היתה חביבה עליהן עד מאוד. יתכן שביקשו שם ושארית בעולם הזה וגם בעולם אבא שהרי בן מזכה אב (וגם אם).
ברור הדבר שאותן נשים לא חשבו לרגע חלילה שהן נחותות. ממש להיפך. מדהים להיווכח כיצד חנה הנביאה באותו מעמד, מנהלת דיאלוג עיקש ובלתי מתפשר עם עלי שהיה מלך וכהן ואב ב"ד (תנחומא פרשת שמיני. וגם בהמשך כאשר הורה שמואל הלכה בפני עלי, ונתחייב מיתה, כדין מורה הלכה בפני רבו, הצילתו אימו בחכמתה ותושייתה, באומרה לעלי אל הנער הזה התפללתי. ושכל הלכות התפילה היסודיות (כן. גם של הגברים). נלמדו מתפילתה של אותה אשה גדולה.
כך שמיותר לחזור שוב ושוב מה גדול ערכה של אשה ביהדות, ושאינה נופלת ברמתה הרוחנית בכי הוא זה משל הגברים. אדרבה, בספרים מבואר שגם היתרון שקיים כביכול אצל הגברים בריבוי המצוות נובע דווקא מחמת היותם בדרגה נמוכה מזו של הנשים, כי על כן הם זקוקים לאימון מפרך ואינטנסיבי יותר!!
ולא סוד, שהבנים דווקא מכח זרע האם שהקדים הם נולדים, כמאמר חז"ל (ברכות ס ע"א ועוד) אשה מזרעת תחילה יולדת זכרים, כך שהיא ראוייה יותר מהבעל לבקש על הבנים, כי הדבר תלוי בה.
אשה יכולה לומר שיתברך זרעה, או פרי ביטנה, אין שום הבדל. זה מתייחס לשני המינים.