חיבוק כשהאשה נדה והבעל נקרא למלחמה (טהרת המשפחה)
שאלה
תשובה מאת נחמה שולמן- יועצת הלכה, אחות בודקת טהרה(M.A ),
רבנים רבים נדרשו לשאלה המורכבת הזאת בתקופת החירום שבה הגברים נקראים למלחמה.
באופן רגיל ההלכה מחמירה מאד על קירבה גופנית כלשהי בין איש ואשתו בזמן נידה. חז"ל גזרו גזרות ועשו סייגים, למניעת מצבים בהם בני זוג יגיעו לקירבה העלולה להביאם לאיסור דאוריתא. ועם זאת, פוסקים שונים עושים הבחנה בין סוגי המגע השונים. בין קירבה שנובעת
מ "דרך תאווה וחיבת ביאה" שנאסרה לכל הדעות ובין מגע ל'חיבת קורבה' שנאסרה מדרבנן ונהוגה בין קרובי משפחה שאין בדעתם לקירבה לשם ביאה.
על סמך זה התירו רבנים שונים ובינהם הרב אברהם וולפיש שדבריו מצוטטים כאן, הרב יעקב וורהפטיג, הרב יוני רוזנצוויג, הרב עילאי עופרן ואחרים חיבוק בין בני זוג כשהבעל נקרא למלחמה.
פסיקת הרבנים מבוססת על מטרת החיבוק שאינה מתוך 'חיבת ביאה' אלא
חיבוק פרידה שמטרתו להפיג את הצער כשבן הזוג יוצא לדרך ארוכה ובוודאי כשכרוכה בסכנה. סיוע ריגשי זה מסייע למוראל הלאומי והוא עשוי להשפיע על הניצחון. חיבוק זה מכונה 'חיבת קורבה' המעניק "כח לעמוד בהתמודדות הנפשית הקשה העומדת בפניהם ומחשלת את רוחם למלא כראוי את תפקידם בעת המלחמה. בנסיבות כאלה מותר לדחות את האיסור דרבנן הכרוך בדרך כלל במעשי 'חיבת קורבה' בימי הנידות וכמובן מתוך הבנה שבימים כתיקונם יש לנהוג על פי דרישות ההלכה הרגילה להתרחק בימי הנידות מכל קירבה פיזית.
יש להדגיש שהיתר המבוסס על המטרה של 'חיבת קורבה' מטילה על בני הזוג אחריות לשמירת גבולות החיבוק הנחוץ בלבד ללא זליגה אל המקומות האסורים.. וגם- כפי שהודגש בגוף התשובה – אחריות להעריך באופן כן ואמיתי אם אכן החיבוק של 'חיבת קורבה', נחוץ אצלם".
רבנים שונים קבעו מסגרות לחיבוק זה בכך שיעשה כשבני הזוג לבושים, לא בחדר השינה ובנוכחות בני משפחה נוספים כגון ילדים.
"ה' עוז לעמו יתן , ה' יברך את עמו בשלום"