טבילת נשים בערב יום כיפור

סגולת הטבילה בערב יום כיפור, מפורסמת וידועה בין לגברים ובין לנשים [1].
נחלקו האחרונים האם מהות טבילה זו היא לשם טהרה או לשם תשובה[1,2].
טבילת הנשים מוכיחה כי מהות הטבילה היא לשם תשובה וכן מוכח מהמנהג לבקר אותו יום בבתי עלמין .[6].
הסוברים כי מהות הטבילה לטהרה טובלים לפני המנחה כדי להיות בטהרה בזמן התפילה.
הסוברים כי מהות הטבילה לתשובה טובלים לאחר סעודה מפסקת בסמוך לכניסת החג. [4}
כיום הנהיגו במרבית המקומות לטבול בשעות הבוקר ועד למנחה, אף כי הרוב סוברים שמהות הטבילה לתשובה.
נוהגים לטבול שלוש פעמים. מובאים 3 טעמים לדבר [5]:
1. 3 פעמים מופיע צמד המילים: "מקוה ישראל" במקרא.
2. 3 פעמים מופיע לשון טהרה ( שורש ט.ה.ר) ביחזקאל.
3. 3 פעמים מופיע לשון טהרה ( שורש ט.ה.ר) ב- 30 הפסוקים הנאמרים בעניינו של יום הכיפורים, בויקרא .
__________________________________

זמן הטבילה הוא עת רצון, להודיה, תפילה על הכלל, בקשה אישית והשתדלות לעתיד.

תפילה ייחודית לאומרה בסמוך לטבילה של ערב יום כיפור:

רבונו של עולם, הנה אנכי באה לטבילה זו ,
לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתי-ה ביחודא שלים בשם כל ישראל,
לתקן שרש מצוה זו במקום עליון. ויעלה לפניך כאילו כיוונתי בכל הכוונות הראויות לכוון.
וכשם שאני מטהרת את עצמי למטה כן תטהר נפשי ונשמתי למעלה בנהר דינור בשם י- ה ה' צור עולמים. כמו שנאמר: " וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים, וּטְהַרְתֶּם:  מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל-גִּלּוּלֵיכֶם, אֲטַהֵר אֶתְכֶם."  ( יחזקאל לו, כב). ואומר: " מקוה ישראל ה'" (_ירמיהו יז, יג) " מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל"( יומא, ח, י).

"יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שבכח סגולת טבילה זו יהיה נמתק הדין ברחמים. ותתקן טבילה זו כל שפגמתי בטבילות של מצוה.
אמן.

_______________________________
[1] ספר מהרי"ל, מנהגים של רבינו יעקב מולין זצ"ל, עמ' שטו – שטז
הלכות ערב יו"כ, ג.
טבילת ערב יום כיפור, אמר מהר"י  סג"ל יש פוסקים לטבול אחר סעודת המפסקת בערב, כי עיקר הטבילה משום תשובה היא ויותר שיקרבנה לעצומו של יום יפה הדבר. אמר מהר"י סג"ל דנראה לו להביא ראיה דמשום תשובה היא דהא נוהגים לטבול אנשים ונשים, נערים ובתולות בר מצוה ובת מצוה, בשלמא אנשים טובלים משום טומאת קרי או שמא נגעו בשום טומאה, אך נשים אמאי טובלות הא אינן פולטות. וכן הזקנות וכן נערים ובתולות שברור להן שנקי גופם מטומאה, אלא ודאי משום תשובה היא.  וכן בירושלמי איתא מעשה בריבה אחת שנישבית בין העכו"ם וכשפדאוה הטבילוה ( לתשובה) על מה שהאכילוה איסורין. וכן טבילת גר כשנתגייר טובלין אותו משום תשובה. וכיון דטבילה זו משום תשובה היא גם אם טבל בערב ראש השנה ולא ראה שום קרי אח"כ ולא נטמא, מ"מ יחזור ויטבול האידנא לטהר לתשובה. ויש דעות נוטים שיש לטבול קודם מנחה, וכן נוהגים כדי שתפילת מנחה וגם וידוי תעשה בטהרה ובנקיות…
[2] שם, ד.
ויש מפרשים דטבילת ערב יו"כ משום טהרה היא, כדאיתא במדרש ישראל נקיים הם כמלאכים. ואמר מהר"י סג"ל דלפי זה נראה אשה ששימשה תוך ג' ימים קודן יו"כ צריכה לכבד ביתה בחמין שלא תפלוט שכבת זרע ואח"כ תטבול, כמו במתן תורה שפרשו ג"כ ג' ימים דכתיב היו נכונים לשלשת ימים אלו אל תגשו אל אשה( שמות יט , טו)ודוקא שלא בשעת סמוך לטבילתה או שלא בשעת סמוך לווסתה דבאותן שעות אל תכבד שמא תשחית זרע ההריון, דאין אשה מתעברת כי אם סמוך לטבילתה או סמוך לווסתה. ויש נוהגים לטבול לאחר מנחה סמוך לחשיכה דחיישינן דילמא יטמאו בקרי אחר טבילה אם יקדימו. ואמר מהר"י סג"ל שראה מרבותיו שהיו טובלין קודם מנחה כדפי' לעיל. וכן היה נוהג בעצמו. והיה טובל ג"פ בער"ה בין בערב יוה"כ. וכן איתא ברוקח משום שנאמר " מקוה ישראל" שלוש פעמים בקרא ( ירמיהו יד, ח.יז, יג. עזרא י, ב) וגם אותם שטובלים משום תשובה מודים שיהו טובלים קודם מנחה כדי להתפלל בנקיות וטהרה. והא דאשכחן דמהר"ם היה נוהג לשפוך תשעה קבין (שאובין) על ראשו , שהוא סבר הטעםמשום טהרה היא כי כמה בעלי קריין די להן בהכי, אע"פ דקי"ל כר' יהודה בן בתירא ( ברכות כב, א) דבעלי קריים בזמן הזה אין צריכין טבילה מכל מקום משום טהרת ראש השנה ויום הכיפורים בעי.
[3] מנהגי ישראל, דניאל שפרבר, מוסד הרב קוק, ירושלים תשנ"ה.
(טבילה לשם תשובה, שם, ב, רצח)
הטבילה בערב יו"כ ( ורה"ש), הינה לשם תשובה ..ולאו דווקא לשם טהרה.
[4] ג' טבילות שבערב יום כיפור (שם, ב, עמ' קפה-קפח)
כתב הטו"ר באו"ח תרו וז"ל:
ונהגו לטבול בערב יום הכיפורים. ואמר רב עמרם גאון( סדר רב עמרם גאון ח"ב. סי' קעב. מהדורת ד' גולדשמיט, ירושלים, תשל"ב. עמ' קס.). טובל אדם בשעה שביעית( וביאר הב"ח שם כי שעה שביעית פי' לפני מנחה: דמאחר שתקנו חז"ל להתוודות במנחה קודם שיאכל וישתה.. ע" מ בעינן שהתפילה עם הוידוי יהיה בטהרה ובנקיות…וכו' . לפי הב"י מקורו הרא"ש ליומא פ"ח, סי' כד. ואילו הר"מ ( מהר"ם מרוטנברג) סובר שיכול לטבול מתי שירצה רק שיהיה קודם הלילה …
ומתפלל מנחה. ואמר רב סעדיה: בעלייתן מלטבול, מברך על הטבילה, וכתב א"א הרא"ש ז"ל ואין דבריו נראים בזה שלא הצינו בתלמוד רמז לטבילה זו. ואינה לא יסוד נביאים ולא מנהג נביאים..ואי משום דר' יצחק דאמר ( ראש השנה טז, ע"ב): חייב אדם לטהר עצמו ברגל, היינו לטהר עצמו מכל הטומאות…והאידנא אין לנו טהרה וכיון שאין בעלי קרין טובלין כל השנה, אין חובה לטבילה זו ואין לברך עליה.
אלא שנהגו העולם לטהר עצמם מקרי ביום הכיפורים וסמכו על פרקי דר' אליעזר ( פרק מו)משנקיים כמלאכי השרת ביו"כ.
[5] גם בספר חסידים מצאנו רמז מן המקרא לטבילה ג' פעמים. שם נאמר( סי' שצד, ר"ר מרגליות, עמ' רפד- רפה):
נשים רגילות לטבול ג' פעמים כ"ימים טהורים וטהרתם וגו' אטהר אתכם ( יחזקאל לו כה). " וטהרו וקדשו מטומאת בני ישראל (ויקרא טז, יט). "לטהר אתכם וגו' לפני ה' תטהרו" ( שם ל) ולכך הטובל בערב יום הכיפורים יכניס ראשו במים ג' פעמים.
ןפירושו : ביחזקאל לו כב כתיב " וזרקתי עליהם מים טהורים וטהרתם מכל טומאותיכם ומכל גילוליכם אטהר אתכם" הרי שג' פעמים מופיע לשון של טהרה בפסוק זה. וכן בויקרא טז יט, ושם ל' פסוקים הנאמרים בעניינו של יום הכיפורים, כתוב: " והזה עליו מן הדם באצבעו שבע פעמים וטהרו וקדשו מטמאת בני ישראל… כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטואתיכם לפני ה' תטהרו" . אתו פסוקים אלו למירמז לן דיש לטבול ג' פעמים בערב יום הכיפורים. ואע"פ שהיה סבור שדי באבילה אחת, או לחילופין שלא די בפחות מה' טבילות, בכל זאת קבעו ג' . מספר הני טבילי דרמיזי בקרא.
[6] שם, ז, רנד ( מלקות של ערב יו"כ):
דומה כי בביקור בבית הקברות בערב רה"ש ויו"כ משום הדגשה ברורה כי הטבילה במקוה באותה העת הינה לשם תשובה ולא לשם טהרת הגוף . שהרי אף שאין טבילה זו מטהרת מטומאת מת וכולנו מן הסתם טמאים טומאת מת בין כה וכה הכניסה לבית הקברות באותה שעה מבהירה עוד יותר שלא לטהרת הגוף אנו דואגים בערבי הימים הנוראים, אלא לטהרת הנפש…"