אני נפשי כתבתי נתתי
מעמד הר סיני הוא המעמד הפלאי והנשגב ביותר לו זוכים בני ישראל. שתי הדברות הראשונות – "אנכי ה' אלקיך" ו- "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני" נאמרות ישירות מפי הגבורה, וככאלה מהוות את שיאו של המעמד: "וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק" (שמות כ', ט"ו).
לעם ישראל קשה מאוד להתמיד בשמיעת האלקים הבלתי אמצעית, ועל כן הם מפצירים בפני משה: "וַיֹּאמְרוּ אֶל משֶׁה דַּבֶּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה וְאַל יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹהִים פֶּן נָמוּת." ואכן, את שמונה הדברות הנותרות אומר משה, שליח האלקים, אל עם ישראל.
המדרש (מכות כ"ד.) מדגיש את ייחודיותן של שתי הדברות הראשונות בשל אופן נתינתן הפלאי: ""אנכי" ו"לא יהיה לך" – מפי הגבורה שמענום". המדרש (שבת ק"ה.) אף רואה בדיבר הראשון – "אנכי ה' אלקיך" – ביטוי לזיקה המיוחדת של הקב"ה לעם ישראל: " ר' יוחנן אומר אנכי נוטריקון אנא (אני) נפשי כתבית (כתבתי) יהבית (נתתי)" – כביכול עם מתן הדיבר הראשון נתן לנו הקב"ה את "נפשו".
לפי רבי יוסף אלבו (ספר העיקרים, פי"ח) לדבר נתינתן של שתי הדברות הראשונות מפי הגבורה השלכות רוחניות ומשפטיות: "כי שתי אלו הדברות אחר שאמרם השם יתברך בעצמו לישראל פנים בפנים בלי אמצעות משה, אין כוח ביד שום נביא לומר דבר כנגדם ולא להחלישם בשום עניין ואפילו בהוראת שעה."
מאחר ששתי הדברות הראשונות ניתנו ישירות מפי הגבורה, לא שייך בהן ביטול, ולו בהוראת שעה, ובמילותיו:"וזה שאמרו (סנהדרין צ.) שהנביא האומר לעבוד עבודה זרה אפילו לשעה אין שומעין לו, אבל אם יאמר שנחלל שבת או שנעבור על אחת מן המצוות בהוראת שעה או בעניין שלא יהרוס שורשי הדת, ראוי שנשמע לו".
מעמדן הייחודי של שתי הדברות מרתק במיוחד מאחר שלפי פשט הכתוב לא ייועדו שתי הדברות הראשונות להינתן מפי הגבורה, כי אם באמצעות שליח: " וַיֹּאמֶר ה’ אֶל משֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם" (שמות י"ט, ט'). התורה אמורה היתה להינתן "בעב הענן" דרך משה.
הדברות ניתנות מפי הגבורה בשל תחנוניהם של בני ישראל, אשר מסרבים לקבל את התכנית למתן התורה באמצעות שליח: " וַיַּגֵּד משֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה’" (שם, שם) – לבני ישראל יש דברי ביקורת – "ויגד" – דברים קשים כגידים, כפי שמבהיר רש"י: " תשובה על דבר זה שמעתי מהם שרצונם לשמוע ממך (מהקב"ה) אינו דומ' השומע מפי שליח לשומע מפי המלך".
תביעתם הבלתי מתפשרת של בני ישראל לשמוע את הדברות ישירות מפי הגבורה היא שתרמה לשינוי הסטטוס של שתי דברות אלה. גדלותו של מעמד הר סיני נבעה כמובן מגודל השפע האלקי שהושפע על עם ישראל מלמעלה, אך גם מההתעוררות האדירה שבקדושה שפיעמה בקרב עם ישראל מלמטה.
ברוח זו מסביר הרב קוק (עין אי"ה, שבת ק"ה) את המדרש דלעיל אודות דבר כתיבת ה' את "נפשו" בדיבר הראשון "אנכי". דיבר זה מגלם שתי מדרגות של קדושה – קדושת הנותן הקב"ה בכבודו ובעצמו וקדושת עם ישראל – המקבלים: "ומצד הקדושה העליונה מפרשים אנחנו את הנוטריקון של "אנכי", בין מצד מדריגת הנותן בהשפעתו הקרובה אליו, שהיא נערכת בהצורה העליונה קודם שהגיעה עדיין ליד המקבלים, בין במדריגה השניה שהיא כבר מודרגת לפי כח הקבלה של המקבלים, שהיא באה להם אחר שהופעת הקדושה ניתנה כבר להם."
לפי הרב קוק, מקור הקדושה המושפעת מלמעלה ומקור הקדושה המתעוררת מלמטה – אחד הוא – והביטוי "אנכי" משקף אחדות זו: "אע"פ שלעינינו הדבר נראה כאילו יש כאן חילוקי מדריגות, בשרשם הכל הוא ענין הופעה של קדושה אחת, ואין חילוק בין האור הכלול בהאות הכתוב בפירוש ובין האור היוצא ממנו בהתפשטו בתור נוטריקון".
שיאו של מעמד הר סיני בשתי הדברות הראשונות – בשילוב בין נתינת התורה לבין קבלתה, בין השפע האלקית לבין השאיפה האנושית לקבל, בבחינת "פתחו לי כחודו של מחט ואפתח לכם כפתחו של אולם".