והיו לבשר אחד

" על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד"
(בראשית ב, כד)
על פסוק זה כותב הרב לאו בספרו 'אל תשלח ידך אל הנער',
כי משמעות המילה " יעזב" היא מלשון 'עזבון'.
בעת חיבור ודבקות זוג חדש זה בזה , כל אחד מהם מביא עמו את ה'עזבון' אשר קיבל בבית הוריו: חינוך, ערכים, אמונה,  חויות ריגשיות ועוד ועוד.
יחד לוקחים בני הזוג את הטוב שקיבלו בשתי המשפחות ויוצרים טוב משופר עוד יותר.
בחיינו כולנו חווים חויות רבות ומגוונות,
חלקן, חיוביות ובונות
וחלקן קשות ו… בונות אף יותר.
גם הקשה והכואב מתברר מאוחר יותר כמאתגר, דוחף, ממריץ, מעצים ומספק.
כשבני זוג יוצאים לדרך הנפלאה של חיבור שנים לאחד,
נוצר משהו מופלא –
דבר חדש שלא היה כמותו ולא יהיה כמוהו מאז ולעולם.
הם נושאים עימם את  ה'עזבון'- כל מי החיים שזרמו בנחליהם עד כה,
ויחד יהפכו לנהר עז וגועש  של הגשמה עצמית, עד אשר ישפכו בע"ה לים ויחושו שלוה ורגיעה…