ברכת "שעשה ניסים" – גילוי האור מתוך הטבע
על תקנת חז"ל לברך ברכת "שעשה ניסים לאבותינו" בחנוכה ופורים מקשה ר' לוי יצחק מברדיצ'ב בדרושיו לחנוכה. מדוע , שואל הרב, אין אנו מברכין ברכת "שעשה ניסים לאבותינו" על ניסים אחרים כגון: נסי מצרים, נס קריעת ים סוף או נס קריעת הירדן? הרי לכאורה, אלו נסים גדולים ומשמעותיים יותר מנס פך השמן ?
מתרץ ר' לוי יצחק מברדיצ'ב, שנוסח הברכה הוא "שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה"
הייחוד של נסי חנוכה ופורים הוא בכך שאלו נסים שבתוך הזמן – נסים שבתוך מסגרת הטבע.
נסי מצרים, שהיו אולי "בומבסטים" יותר, שברו את כל מסגרות הטבע. כולם היו מלמעלה, וממילא אין לאדם כל אחיזה בהם. נס חנוכה , לעו"ז, בא מתוך הטבע. השמן, אכן טבעו לדלוק. עם ישראל זכה בנס זה לא לביטול חוקי הטבע, כי אם להרמת הטבע למדרגה עליונה יותר, למצב שהשמן יספיק לשמונה ימים במקום ליום אחד.
לכן , מסביר ר' לוי יצחק מברדיצ'ב, דוקא בחנוכה ופורים תקנו לברך : "שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה" , בכל שנה מתעורר בנו הכח לחדש נסים אלו בתוך מסגרת הטבע. לניסי מצרים , אין בכוחנו לשאוף. לנס חנוכה, אנו יכולים לזכות כל שנה ושנה בכח עצמנו.
מוסיף על כך בעל השפת אמת ואומר, שזהו באמת הנס הגדול. זוהי לא רבותא לעשות נסים מחוץ לטבע. החוכמה היא לעשות ניסים בתוך הטבע. להכניס "אין סוף" בתוך הטבע המוגבל ולרומם את הטבע. נס חנוכה לימדנו שכדי להתעלות רוחנית , אין צורך לבטל את הטבע שלנו כי אם לרומם אותו. זהו סודו של העולם הזה – עולם ההסתר וההעלמות. "יפה שעה אחת של תשובה ומעשים טובים בעוה"ז יותר מכל חיי העולם הבא".
היוונים דגלו בשיטה דטרמיניסטית. אליבא דשיטתם – לא ניתן לתקן את הטבע.
אחת מגזירותיהם המרכזיות היתה הגזירה על ברית המילה. הנסיון לתקן את הגוף הינו "בזבוז זמן", גרסו היוונים. לשיטתם, הדרך היחידה להתעלות כאן בעולם, היא ע"י התנתקות מהגוף ומהטבע וטיפוס אל פסגת האולימפוס. חכמת יוון, הפילוסופיה, הייתה חכמה המנותקת לחלוטין מעולם העשייה. חכמת הקודש, לעו"ז, היא חכמה פועלת , כפי שמגדירה הרב קוק באורות הקדש. חכמת ישראל היא חכמה המאמינה ביכולת הרוח להשפיע על טבעו של העולם הזה ושואפת לרומם את הטבע.
נצחון המכבים, בא לידי ביטוי דוקא בתוך הטבע, בנס שהראה לכל העולם בצורה מוחצת, שניתן לתקן ולרומם את הטבע. כל העולם הזה נברא חסר, בדיוק כמו האדם אשר לא נברא שלם וזקוק לברית המילה כדי לתקן עצמו. נס פך השמן, הפיח תקוות מחודשות בעולם, והוכיח שכל מוגבלות כאן בעולם, יכולה לבא לידי תיקונה. כל מוגבל עתיד הוא להפוך לבלתי גבולי.
על כן מברכים אנו "שעשה נסים לאבותינו בימינו בימים ההם בזמן הזה". מסביר הרב חרל"פ במי מרום, שענינה של ברכה זו איננה לשבח את הקב"ה, שהרי הוא אינו זקוק לכל שבח. מהות הברכה היא להמשיך את הטובה אשר באה לנו בעבר , אל עבר העתיד. ולכן מסביר הרב חרל"פ, "בחנוכה ופורים שהנס היה בדרך של העלאת הטבע, ממשיכים אנו את העילוי הזה שהוא מהתכלית המכוונת של הבריאה, שענינה לגלות את הקדושה הגנוזה בקביעות בהויה, רז קדושת הטבע".