טללים על הדרכת כלות וגם..חתנים

לאחרונה צצים כפטריות לאחר הגשם מדריכים ומטפלים זוגיים, סדנאות לקראת ולאחר החתונה, שבתות ארוח ועוד ועוד רעיונות מבורכים העוסקים בשיפור הזוגיות.
יחד עם זאת, פעמים אני תוהה האם טובת הזוגות עומדת אל מול פני המטפלים השונים או מציאת כר פרנסה חדש אשר נוטע שתילים חדשים על אדמה צחיחה..
תיפקודי תחת שני הכובעים של 'מדריכת כלות' ו'בודקת טהרה', מעלה בי מחשבות, אותן אני מוצאת לנכון לעלות במאמר הבא:
במסגרת תיפקודי כ'מדריכת כלות', אני רואה את הכלות לפני חתונתן.
במסגרת תיפקודי כ'בודקת טהרה', אני רואה את הכלות, לצערי, בד"כ רק לאחר חתונתן.
לא אחת חוות הכלות שלל חויות קשות וטראומתיות בליל כלולותיהן. החל מחוסר היכרות עם גופן, חוסר ודאות לגבי קיום היחסים ועד קרעים קשים באזור חיץ הנקבים.
לעיתים, אני חשה כי הדרכה נכונה של הכלה וחתנה טרם החתונה היו הופכים את חווית ליל הכלולות לחויה ראשונית נפלאה ושמחה, גם אם היא לא תמיד קלה. חתן שכל ידיעתו מסתכמת בכך שהוא צריך להראות התלהבות " כמי שכפאו שד", אל יתפלא כי כלתו תברח לבית הוריה עוד באותו הלילה. אך, גם צריכה לנדוד שנתה של כל אם המחתנת את בתה כל עוד לא דאגה ובררה מי מדריך את החתן. גם אם מקרים כאלו הם נדירים, הרי שהם נובעים מבורות קשה, ראשית של ההורים, אך גם של כל מעגל המקורבים לזוג, הרבנים, המדריכים והחברים. אל לנו להסתתר מאחורי אצטלת הצניעות והצדיקות, כדבר שאין השיחה יפה לו. עלינו להתאים את הדבר לזמן ולהקשר הנכון. הנה שמצינו את רב חסדא נותן הדרכה מפורטת לבנותיו לגבי ענייני אישות וזוגיות אינטימית (בבלי, שבת, ק"מ, עב): "אמר להו רב חסדא לבנתיה: תיהוי צניעתן באפי גברייכו, לא תיכלון נהמא באפי גברייכו, לא תיכלון ירקא בליליא, לא תיכלון תמרי בליליא, ולא תשתון שיכרא בליליא, ולא תיפנון היכא דמפני גברייכו. וכי קא קארי אבבא איניש לא תימרון "מנו?"  אלא "מני?"; נקיט מרגניתא בחדא ידיה, וכורא בחדא ידיה, מרגניתא – אחוי להו, וכורא* לא אחוי להו  עד דמיצטערן , והדר אחוי להו". ואת רב כהנא מסתתר מתחת למיטת רבו כדי ללמוד דרכי אישות ( בבלי, ברכות, סב', עא) .
בימנו זהו פשע לחתן זוג ללא הדרכה מתאימה. זוהי חובתם ואחריותם של הורי הכלה כלפיה לוודא שחתנה יקבל הדרכה, עוד לפני שסוגרים על הבורקס בחתונה. גם חלקם של הורי החתן לא יגרע, חלק מהותי במסגרת ה"וורט"- פגישתם החשובה של ההורים צריך להיות הדרישה כי שני בני הזוג יתודרכו כפי שצריך.
יחד עם זאת, גם אם השולחת את בתה/בנה להדרכה אל תפיל את כל כובד האחריות על המדריך/ה. פעמים רבות לוקחים על עצמם המדריכים/ות להביע את כישוריהם הדידקטיים והדרמטים במהלך עשרה מיפגשי תוכן על מהות "הזיווג הרוחני". נכון, דגש הולך ומתרחב מושם כיום על ההליכות שבין בני הזוג וגם זה חשוב כשלעצמו ( על כך פרטתי במאמר 'האהבה כתבלין' ). אבל, לצערי, חלק מהמדריכים/ות עוברים בקלילות על יחסי האישות, אם בכלל. שמעתי ממדריכות כי הן חשבו שזה תפקיד האמהות, מאידך האמהות שלחו את בנן/בתם למדריך/ה בעיקר בשביל החלק הזה.. והילדים – הם נופלים בין הכסאות..
נכון, לא כל המדריכים/ות עברו הכשרה מתאימה לכך. גם אני חשבתי שאני מדריכה נכון (משך למעלה מ-15 שנה), עד שעברתי את קורס 'בודקת הטהרה' ונדהמו עיני.
ראשית, זו אחריות המדריכים/ות והמדריכות לוודא שהם קיבלו הכשרה מוסמכת בנושא, אל נמעל בשליחותנו- זו אחריותנו וחובתנו כמדריכים/ות.
נושא נוסף עליו מוטל אופל על ידי המדריכות לכלות הנו ההמלצה לשימוש בטמפונים לפני החתונה או יותר נכון המלצתן שלא להשתמש. המלצה זו יש בה בעיני, מן השמרנות הנובעת ברובה מאמונות טפלות עתיקות יומין וממידת הסגירות וההפחדה שמקומה אינו באדם הנכון או בזמן הנכון. שימוש בטמפונים בסמוך לחתונה עושה לכלה רק טוב ביחסים שבינה לגופה. פעמים רבות, כלות שמשתמשות בטמפונים מודעות יותר לגופן ומוכנות יותר לקראת חתונתן. אל תמנעו זאת ממנה באמתלות שגויות ופרימיטיביות.
ולסיום, נושא נוסף שאני חושבת שיש לתת גם עליו את הדעת, גם אם הוא לא קשור ישירות לנושאים שהועלו, הוא נושא התשלום עבור ההדרכה. כמי שמקפידה שלא לקחת תשלום עבור ההדרכה, מצאתי את עצמי מספר פעמים ( לא רב יש לציין ) מצטערת על כך. לא בגלל הכסף הרב שיכולתי לחסוך במקום לתרום אותו עבור כלה שמוציאה אלפי שקלים עבור שמלה לערב אחד, אלא בגלל הזלזול שחשתי מצד הכלה. אי הופעה לפגישות אפילו מבלי להודיע ועוד כהנה וכהנה התנהגויות שבטאו חוסר התיחסות רצינית שאין מקומה מצד מי שעתידה בזמן הקרוב לבנות בית המושתת על אדני אמון, אחריות ובגרות. גם כאן אני מטילה אחריות מסוימת על ההורים, כמי שמתערב בכל דבר כמעט הקשור לחתונה- הדריכו את ילדיכם להתנהגות ראויה גם כאן..והמדריכים/ות, מי שעדין מדריך/ה לשם שמים – עשו חשיבה מחודשת..