צא מאיצטגנינות שלך : עלה מעל הכוכבים :

"וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה וַיֹּאמֶר הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים אִם תּוּכַל לִסְפֹּר אֹתָם וַיֹּאמֶר לוֹ כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ"
ומביא רש"י ע"פ המדרש :
"אמר לו צא מאצטגנינות שלך שראית במזלות שאינך עתיד להעמיד בן אברם אין לו בן אבל אברהם יש לו בן וכן שרי לא תלד אבל שרה תלד אני קורא לכם שם אחר וישתנה המזל ד"א הוציאו מחללו של עולם והגביהו למעלה מן הכוכבים וזהו לשון הבטה מלמעלה למטה"מה רוצים ללמדנו המדרשים ? מהו עניינם של המזלות שאברהם, לכאורה, תלוי בהם? מדוע הגביהו הקב"ה לאברהם מעל הכוכבים ?
להבנת הענין, נדרש למקורו של המדרש, במסכת שבת קנו.:
"אמר רב יהודה אמר רב מניין שאין מזל לישראל שנאמר ויוצא אותו החוצה אמר אברהם לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם בן ביתי יורש אותי אמר לו לאו כי אם אשר יצא ממעיך אמר לפניו רבונו של עולם נסתכלתי באיצטגנינות שלי ואיני ראוי להוליד בן אמר ליה צא מאיצטגנינות שלך"
מדוע אין מזל לישראל ? מהי כוונת חז"ל ?
את הפסוק בו פתחנו, קושר בעל ה"שפת אמת", האדמו"ר מגור, לענין סוכה, וכך כתב :"בנ"י זוכין אח"כ לעלות למעלה מהטבע וזה חג הסוכות שנאמר…ויוציא החוצה שהוא הסוכה, רמז לדבר ספור הכוכבים ובסוכה המצוה להיות כוכבים נראין מתוכה". ענינה של הסוכה הוא יציאה החוצה – צא מדירת קבע ושב בדירת עראי.
גם הגאון מוילנא, הגר"א, מעברו השני של המתרס, קושר סיפורו של אברהם בסוכה. מסופר, שפעם אחת, בחוה"מ סוכות, בעת שמחת החג, שאל הגר"א : מניין שקיים אברהם אבינו מצות סוכה? ולא היה מי שישיב לו. וענה ע"כ הגר"א :  מהפסוק "וה' ברך את אברהם בכל" – בכל זו סוכה, שהרי מילת "בכל" היא ר"ת לפסוקים "בסוכות תשבו שבעת ימים", "כל האזרח בישראל ישבו בסוכות", "למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי…" . את המילה "בכל", נמצא בחג הסוכות גם במגילת קהלת. המגילה המזהירה אותנו שכאן בעולם הכל הבל הבלים, שדור הולך ודור בא ואין חדש תחת השמש, "ומַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמֹל תַּחַת הַשָּׁמֶש",מגלה לנו עם זאת "שיתרון ארץ בכל הוא", "בכל" –  זו סוכה.
וכך דורשת הגמ' במסכת שבת: " אמרי דבי רבי ינאי תחת השמש הוא דאין לו קודם שמש יש לו". אכן, אין חדש תחת השמש, אמנם מעל השמש יש חדש. אין חדש תחת המזלות אך מעל המזל יש חדש. וכך מסביר הגר"א: ענינה של הסוכה הוא שצלתה מרובה מחמתה, הסוכה נוטלת אותנו מתחת השמש ומכניסה אותנו תחת צל כנפי השכינה. תחת השכינה יש חדש. "יתרון ארץ בכל הוא".
מערכת המזלות, מערכת השמש, הינה מערכת של חוקי טבע של הנהגת העולם, שטבע הקב"ה בעולם בששת ימי בראשית. זוהי מערכת חוקי טבע רוחניים המקבילה למערכת חוקי הטבע הפיזיקליים.
בעבר, היו חכמים בעם ישראל ובאוה"ע שהשכילו לפענח מערכת חוקים זו. אמנם עם ישראל לא כפוף למערכת זו. אין מזל לישראל. ע"י הדבקות בשכינה, יוצאים מהשגחת המזל ועוברים להשגחה ישירה של רבש"ע.
אין חדש תחת השמש. תחת השמש יש רק שגרה, אך שגרה – זה רע. הדבקות בשכינה, יניקה ממקור אינסופי, מביאה אותנו למצב התחדשות בלתי פוסק, " קוֵֹי ה' יַחֲלִיפוּ כֹחַ יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים יָרוּצוּ וְלֹא יִיגָעוּ יֵלְכוּ וְלֹא יִיעָפוּ:".
אברהם אבינו בא בימים, כל יום היה אצלו בבחינת חידוש. על כך מעוררו הקב"ה לאברהם, צא החוצה – עלה מעל הכוכבים, מעל המזלות, כך תתחבר לידיעה, שאפילו בן מאה יכול לחדש ולהוליד.  לא נכנע לשגרה, לא נכנע לשמש, וכך נשאר צעירים ומחודשים , באים בימים, גם לכשנזקין.