עלי באר ענו לה

אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל, אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת:  עֲלִי בְאֵר, עֱנוּ לָהּ. בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים, כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם, בִּמְחֹקֵק, בְּמִשְׁעֲנֹתָם; וּמִמִּדְבָּר, מַתָּנָה (במדבר כא, יז- יח).
הבאר בניגוד למקורות המים האחרים – הינה מקור מים מצומצם, תחום ומוגדר, בעלת גבולות ברורים בחלקה ה'עליון', ובחלקה התחתון – המחובר לטבע – אין סופית..
הבאר מבטאת את החיבור בין האדמה והאבן המוצקים, למים. הבאר היא מקום החיבור הנפלא שבין הטבע ברבדיו השונים, ומעשה ידי האדם.
המים מאופיינים במספר תכונות מאד ייחודיות כגון:  גמישות, שקיפות, חוסר צורה, חוסר יציבות וצורה קבועה ,יכולת זרימה, חוסר צבע, חוסר טעם, חוסר ריח, קבלת  צורת כל כלי בהם יהיו , יכולת שינוי מצב צבירה,  חוסר התנגדות לכוחות הטבע ( שמש, רוח, כובד), מצב ביניים בין מוצק לאויר, בין מוחשי ללא מוחשי, עוצמה וכו'
את הבאר החפורה באדמה, מיצבים הסלעים ,
הסלע הוא מטפורה לקב"ה, כנאמר בשמואל: " וַיֹּאמַר:  יְהוָה סַלְעִי וּמְצֻדָתִי וּמְפַלְטִי לִי.  אֱלֹהֵי צוּרִי, אֶחֱסֶה בּוֹ; מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי מִשְׂגַּבִּי וּמְנוּסִי… " ( שמואל ב, כב, ב-ג).
הסלע מבטא יציבות, עוצמה, משגב- מבצר, מעוז. הוא מבטא מקום מוגן בתוך הטבע.
הבאר היא מקום המיפגש בין השתדלות האדם לסיעתא דשמיא. על המעין הנובע או מי הגשם – אין לאדם השפעה. בבאר לעומתם, יש גורם אנושי שחופר והקב"ה מזמן את המים מלמטה. יש חיבור בין רצון האדם ופעולתו לכוונת הבורא.
לפני כניסת בני ישראל לארץ אומרים שירה "עלי באר", לשון עליון. לא על באר תחתונה, אלא על באר עליונה. חיבור זה בין מעשה האדם ליוצרו, בין באר האבן למים הטהורים הזורמים בטבעיות, בין הארץ לשמים אנו מוצאים במקוואות.