דור המבול ראוי לקבל תורה
"א"ר אחא: בקש הקב"ה ליתן להם (לדור המבול) ארבעה דברים : תורה ויסורין ועבודת קרבנות ותפילה". ע"פ דברי ר' אחא , היו ראויין בני דור המבול לקבלת התורה. ואכן, ניתן למצוא קשר אסוציאטיבי רב בין דור המבול לדור מקבלי התורה בפסוקים ובמדרשי חז"ל נוספים.
הן משה והן נח נצלו בתיבה הצפה ע"פ המים. על הפסוק "וַיֹּאמֶר ה' לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים" דרשו חז"ל במסכת חולין קל"ט: – "משה מן התורה מנין – בשגם הוא בשר", וכתב ע"כ האר"י הקדוש שנפש משה רבינו ע"ה היתה בדור המבול וכי הפסוק "כי מן המים משיתיהו" נאמר על מימי המבול, שמשה ניצל גם מהם.
הדברים תמוהים. כיצד היה ראוי אותו דור מקולקל לקבלת התורה? האם ניתן להשוות כלל בין דור המבול לדור דעה של אוכלי מן ומקבלי תורה?
הסבר עמוק ומתוק מדבש מופיע בספר "צדקת הצדיק" של ר' צדוק הכהן מלובלין. כתבו חז"ל במסכת סוכה :
" לעתיד לבא מביאו הקדוש ברוך הוא ליצר הרע ושוחטו בפני הצדיקים ובפני הרשעים צדיקים נדמה להם כהר גבוה ורשעים נדמה להם כחוט השערה" . לא למשל כתבו כן חז"ל. באמת אותם הצדיקים יצרם גדול כהר גבוה , שהרי "כל הגדול מחברו – יצרו גדול הימנו" כפי שדורשת שם הגמ'. וכך מסביר ר' צדוק :"מי שיש לו תשוקה גדולה לתאוות הגוף אל יתעצב בזה לחשוב כמה פגום הוא. אדרבה, הוא כלי מוכן לתוקף אהבת ותשובת דרישת האמת".
שני יצריו של האדם אינם כוחות שונים. זהו אותו הכח – כח החשק של האדם. אם כח זה ישאר כחשק בוסרי הוא יפיל את האדם. אמנם אם יזכה האדם להפך את החשק לחפץ, לרצון קדוש המנווט לעבודת ה' – עתיד הוא להגיע לגדולות.
כך לימדונו חז"ל (סנהדרין סד. , יומא סט:) בסיפור מלחמתם של אנשי כנה"ג ביצה"ר של ע"ז. אותו יצר המתואר כגור אש, יוצא מתוך בית קודשי הקודשים , לא פחות ולא יותר. חכמים המנהלים מרדף אחרי גור האש מסרבים להרגו שהרי מן השמיים ירחמו עליו. אגדה תמוהה זו תבואר בפשטות ע"פ היסוד שבארנו. באו חז"ל ללמדנו שלשני היצרים אותו השרש, שניהם יונקים מאותו המקור. אם יחנק יצה"ר – יחנק חלילה גם יצה"ט שהוא הרצון לעבודת ה', ולכן מן השמים מרחמים על היצה"ר. הדרך במלחמת היצרים אינה דרך של כבישה אלא דרך של ניתוב ותיעול האנרגיות לכוון זרימה חיובי.
וממשיך ר' צדוק ומסביר : המימרא ש"כל הגדול מחברו – יצרו גדול הימנו" הינה משוואה דו כיוונית. גם כל מי שיצרו גדול – יש לו פוטנציאל להיות גדול מחברו . הוא לעולם לא יהיה אדם בינוני – או שיזכה ויהיה למעלה או שחלילה לא ינצל את חשקו ויפול עמוק למטה.
זהו סיפורם הטראגי של דור המבול, דור שטוף בתאווה שיכולה היתה לשמש ככלי לחשק התורה, אך לא נווטה בכיוון הנכון ואשר ע"כ הביאה לנפילתם הקשה.אגב, גם דור המדבר שכבר זכה לקבל תורה, נפל במהירות ל"ויקומו לצחק", לחטאים של "התאוו תאוה" ושל "כל העם בוכה למשפחותיו".
מסיים ר' צדוק ואומר: "דורו של משיח יהיה פעם שלישית אותו הדור…ואז יהיה התיקון הגמור". כאשר נתקל שוב בדור השטוף בחשק, נדע שאנו בעקבתא דמשיחא . החשק הגדול הינו פוטנציאל עצום שיכול למשוך את כל הדור לחפוץ בתורה ובקב"ה, והפעם, להביא לגאולה השלימה במהרה בימינו.