טהרת העולם
אחד המאורעות הגדולים ששינו את פני העולם ושעיצבו, למעשה, את דמות עולמנו- הוא המבול. כאשר נח יצא מן התיבה, אומרים חז"ל: " עולם חדש ראה". זה היה עולם חדש לא רק מבחינה גשמית – כל מה שהיה בעולם קודם- לכן נמחה והוכחד – אלא בעיקר מבחינה רוחנית: העולם שלאחר המבול היה עולם שונה במהותו מהעולם שלפני המבול.
העולם שלפני המבול השחית את דרכו ובכך הביא את קיצו. התורה מדגישה: " כי השחית כל בשר את דרכו על הארת", ומכאן אנו למדים, כי השחתת- הדרך לא הייתה מנת- חלקו של האדם בלבד, אלא של כל היצורים שחיו בעולם. על- כן נגזרה על כולם כליה והעולם ההוא כולו עבר מן העולם.
מקוה טהרה
בפשטות, היה המבול עונש על חטאי העולם. אולם, תורת החסידות מגלה בו משמעויות עמוקות יותר, הקשורות להכנת העולם למתן תורה ואף לגאולה העתידה. הבנת המבול כפשוטו מעוררת שאלות רבות. למה היה צריך הקב"ה להביא מבול על הארץ אם היה רצונו למחות את היצורים החיים? כמו- כן, לשם מה הוריד מבול על הארץ במשך ארבעים יום, עד שהמים גברו ועלו חמש עשרה אמה מעל ההרים הגבוהים?
מסבירה תורת החסידות, שהמבול היה בבחינת מקוה- טהרה. תפקידו העיקרי היה לטהר את הארץ מטומאתה. העולם שלפני המבול השחית את הארץ וטימא אותה כפי שנאמר: " מלאה הארץ חמס". העולם היה רווי כוחות טומאה רבי עוצמה שטימאו את הארץ והשחיתו אותה. השמדת החיים כשהיא לעצמה לא היתה פותרת את הקלקול והטומאה הם יצרו בעולם. העולם הושחת ונטמא עד שלא יכול היה להתעלות על ידי תשובה.
טהרתו של העולם נעשתה על ידי המבול. הוא ירד ארבעים יום- בדוגמת מי המקוה המטארים בארבעים סאה. המבול שטף והעביר את רוח הטומאה שהיתה בארץ וטיהר את העולם. הוא סילק ממנו את ה'קליפות' ( כוחות הטומאה) העזות, שהתבצרו בו עקב מעשי בני האדם. כך טוהר והוכשר העולם לקיים עליו חיים חדשים.
רמז לכך אנו מוצאים גם בנביא. את הפסוק ( יחזקאל כד) "ארץ לא מטוהרה היא ולא גושמה ביום זעם", פירש חז"ל, שלא ירד עליה מבול. הרי המבול – עניינו טהרה.
הכנה לעתיד
מוסבר גם- כן, שהמבול טיהר במידה מרובה את הטומאה שירדה לעולם בעקבות חטא עץ- הדעת, ובכך שימש הכנה והכשרה למתן – התורה. הוא עשה את העולם ראוי שאור התורה והמצוות ייקלט וייאחז בו. העולם שלפני המבוללא היה כלי להשראת הקדושה האלוקית, אך על ידי המבול נעשתה ההכשרה הראשונית, שכאשר יהודים ילמדו תורה ויקיימו מצוות, תוכל הקדושה להיתפס גם בתוך המציאות הגשמית של העולם.|
כמו- כן היה המבול הכנה לגאולה. אחד מייעודי הגאולה הוא: " ומלאה הארץ דעה את ה' כמי לים מכסים" ( ישעיה, יא, ט). המים מסמלים את הכוח האלוקי המחיה ומקיים את הבריאה ולעתיד לבוא, יכסו ה'מים' את כל המציאות, עד שכל הבריאה תחוש שקיומה נובע מהחיות האלוקית, כשם שיצורי המים מרגישים שקיומם תלוי במים שהם חיים בתוכם. הכנה לכך הייתה המבול. אז היה העולם כולו כוסה במים, מעין השלמות שתהיה לעתיד לבוא.
על- כן נקרא המבול ( ישעיה, נט, ד) "מי נח", מלשון " נייחא דרוחא" (נחת- רוח) ונאמר פעמיים "נח", רמז
ל" נייחא דעילאי ונייחא דתתאי" – נחת לעליונים ונחת לתחתונים, כי המבול טיהר את העולם ועשהו כלי להשראת השכינה ולגילויי הגאולה.