לכל המאמרים

ייחוסו של יהושע

נכתב על-ידי הרב רונן נויבירט, רב קהילת 'מוריה', כפר גנים, פ"ת.

נכתב בילקוט שמעוני- בשלח: "ויאמר משה אל יהושע – ולמה אמר ליהושע? מפני שבא משבטו של יוסף. כתיב: 'והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש'. תצא להבה מבית יוסף ותאכל קש של בית עשו – זה יהושע שהרג עמלק. ר' פנחס בשם ר' שמואל בר נחמן – מסורת אגדה היא ביד בניה של רחל, עשו נופל…" . מהו א"כ כוחם של בני רחל? מדוע הם ורק הם יכולים לנצח את עשו?
כאשר בוחנים את דמותו של יוסף, מגלים אנו את כל הניגודים שיוסף כלל בתוכו. יוסף, מחד, היה נער מוחצן, יפה תואר ה"מתקן בשערו, ממשמש בעיניו, כדי שיהיה נראה יפה"[1] . הוא מסתבך וכמעט נופל בגלל תכונה זו. מאידך, יוסף מתגלה לנו כמאמין גדול, אשר למרות כל העובר עליו, אינו נוטש את אמונתו, ואפילו כאשר מקבל הזדמנות חד פעמית להנצל מיסוריו, הוא אינו נרתע מלומר בבית עבודה זרה של פרעה, הרואה עצמו בתור אלהים: "בלעדי, אלקים יענה את שלום פרעה". אמנם, מיד אח"כ, נותן לפרעה תוכנית כלכלית מדויקת, של שר אוצר מדופלם. פרעה נפעם מיוסף. הוא הכיר שרים רבים שהתעסקו בעניני העולם, שרי משקים, שרי אופים. הוא הכיר גם חרטומים, שהיו מנותקים מן העולם. אמנם בדמויות מסוגו של יוסף, הוא לא נתקל מעולם. "הנמצא כזה איש אשר רוח אלקים בו". פרעה אינו מכיר מודל של אדם שהוא גם איש- "מנטש", עם ראיה מציאותית, עם חזות "חילונית" קמעא, אבל מאידך רוח אלקים מפעמת בקרבו.
תכונה זו באה לידי ביטוי גם בדמותו של יהושע. חז"ל בילקוט שמעוני – פנחס, מתארים את הסיבות, בזכותן נבחר יהושע להנהיג: "ויאמר ה' אל משה קח לך – מה שבלבך, קח לך – מה שבדוק לך, את יהושע בן נון – אתה יודע שהרבה שרתך יהושע והרבה חלק לך כבוד, שהוא היה משכים ומעריב בבית הועד שלך, מסדר הספסלים, ופורס את המחצלאות". האם העובדה שיהושע היה "שמש" טוב היא סיבה המצדיקה מינויו למנהיג העתיד להכניס את עם ישראל לארץ, דבר שאפילו משה לא זכה לו?!
יהושע הבין את מה שלא הבינו המרגלים, ולכן גם לא נפל בחטאם. יהושע הבין, שבבית המדרש חשובים האמצעים ללימוד – ספסלים ומחצלאות – לא פחות מאשר לימוד התורה שבו. כך גם בארץ ישראל. לא פחות מאשר לימוד התורה בארץ, ישנה חשיבות גם לפיתוח הכלים שיאפשרו את לימוד התורה: צבא, כלכלה משטרה וכו'. לכן זוכה יהושע להכניס את העם לארץ.
______________________________________________________________________
[1] רש"י, ריש פ' וישב