גימטריות וסמלים

​בשפה העברית – שפת הקודש לכל אות יש משמעות. כל מילה טומנת בחובה סוד.
האות מם חוזרת ונישנית במילים רבות הקשורות לטבילה, לטהרה.
המילים: מים, שמים, מקוה, מעין, ים, מבוע, אם, אמא ועוד רבות אחרות, טומנות בחובן סודות עמוקים.

מהו אם כן סודה של ה'מם'?! מהו סוד המקווה הנסתר באותיות?!
מהו סוד ה- 40 ? מהו סוד כוחן של הנשים היהודיות?

•  משמעות האות 'מם'
  (מתוך: סוד האותיות הקדושות, בשמת אדמון. אסטרולוג. י )

בא-ב העברי יש שתי אותיות מם.
'מ' פתוחה' הנכתבת בתחילה או אמצע מילה
ו'מם סופית' – ם' הנכתבת בסוף מילה ונקראת גם 'מם סתומה'.
הערך המספרי שלהן שונה.
ערכה של מ' בגימטריא הוא 40.
ערכה של ם' בגימטריא הוא 600.
האות מם על שתי צורותיה , מסמלת במדרש ובקבלה את מלכות ה' וממשלת ה'.
צורתה של האות מ' הפתוחה , מרמזת על אותו פן של אלוקים הגלוי והידוע לנו. על אותו חלק בעולם שנהיר וברור לנו, שאותו אנו חווים יום יום, אך זוכרים תמיד כי יד אלוקים נמצאת בכל, על אף הגלוי. המ' הפתוחה מייצגת את החלק הנגלה שבתורה. האות מ' מורכבת מקו אחד ישר , דמוי האות ו', שפניו כלפי מעלה ומקו אחד המכופף מעט קדימה. הקו הזקוף מסמל את גדולת האל ומלכותו ואילו החלק המכופף והמוטה מעט  של האות, מרמז לכך שעם ישראל הוא כנוע, נוהג בצניעות ובענוות כלפי אלוהיו, מתוך הכרה בגדולתו ובמלכותו על פני תבל.
האות ם' הסופית, סגורה מכל ארבעת כיווניה. היא מרמזת לפן הנסתר של מעשי האל, זה שאיננו נהיר לנו ואינו מובן לנו.זה ששכלו של האדם לעולם לא יגיע לדרגה כזו שיוכל לפענחו.
הם' הסתומה מייצגת את החלק הנסתר של התורה. מעשי האל אינם גלויים והם נשגבים מבינתנו. ארבעת הצלעות הסוגרות ריבוע באות ם' הסופית מצביעות על האמונה הכנה של האדם באלוהיו ועל הנכונות לקבלו ללא תנאי, על אמונה שאין בה מתום; ללא כל סייגים, חקירות, שאלות ותהיות.
שמה של האות מם מורכב משתי אותיות. המם – האמצעית הפתוחה והסופית הסגורה, כלומר היא מורכבת משתי אותיות שונות שלהן אותו צליל. חכמי הקבלה פרשו זאת בכך, שגם במ' הפתוחה ישנו פן נסתר שאינו גלוי לנו לגמרי..
בדומה לשם האות מם, המורכבת ממ' פתוחה ום' סגורה, גם המילה מים מורכבת משתי אותיות המם, המסמלות את המושג והגלוי לעומת הנסתר, שאינו ניתן להשגה. בדרך זו חופף מובנה של המילה מים, המרמז על מי בראשית, שנוצרו בזמן הבריאה.
בספר בראשית (א, ז), כתוב: "ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע". מפסוק זה אנו למדים שהאל הבדיל בין שני סוגי מים – מים של מעלה ומים של מטה. מים של מעלה הם המים של עולמות עליונים. אלו המים הנסתרים, המסומלים על ידי האות ם' הסגורה… לעומתם, המים התחתונים, המיוצגים על ידי האת מ' הפתוחה, הינם מים ארציים וגשמיים לגמרי.

•  גימטריות וסמלים במקוה

סימנים במקוה .
במקוה טהרה 40 סאה מים.
המילה 'מקוה' – לשון תקווה.
המילה 'מקוה' – לשון 'קומה' – בטבילה אנו יורדות פיזית לטבול במקוה ועולות משם ב 'עלית מדרגה' – ב 'עלית קומה' רוחנית.
המילה 'טבילה' – לשון התבטלות. המבטלת עצמה  זוכה להתעלות רוחנית ושלום בית. ( אין הכוונה לביטול אישיותה אלא לויתור, הכנעה, נועם הליכות וענווה ).
רבות מהמילים הקשורות לטבילה מתחילות באות מ"ם, כך לדוגמא:
מים, מקוה, מעין, מאגר, מקור, מולידה, רחם.
בגימטריה האות מם =  40 .
.
האות מם היא האות האמצעית באותיות האלף – בית העבריות ( כולל אותיות סופיות) .
בחיבור האות העברית הראשונה למם נקבל:
א-מ =אם
בחיבור המם לאות האחרונה נקבל:
מ-ת = מת.
בכך מתחיל ונשלם מעגל חיי האדם.
ה- א' מציינת עבר  (אתמול, אמש)
ה- ת' מציינת עתיד, תקווה
ה- מ' מציינת הווה מעבר-  " ורוח אלוקים מרחפת.."
העבר והעתיד אינם בידנו רק על ההווה אנו יכולים להשפיע.
ההווה יכול להשתנות, ההווה הינו תהליך של מעבר מהעבר לעתיד.
בטבילת האשה במקוה היא מתחברת ליקום בהווה, העבר נמחק והיא עשויה להשפיע על העתיד.
האשה בטבילתה כמו עובר במעי אמו.
האשה לאחר טבילתה כאילו נולדת מחדש, היא בריאה חדשה. היא מתחדשת וחשה התחדשות פנימית.
ירמיה י, י: " ה' אלקים אמת"
בראשית רבה פא:"ומה היא חותמו של הקב"ה ? רבינו בשם ר' ראובן אומר אמת.
מהו אמת? אמר ריש לקיש: אלף בראשן של אותיות, מם באמצע, תיו בסוף, על שם " אני ראשון ואני אחרון " (ישעיהמד,ו)
המספר 40 מרמז גם הוא למחזור החיים ולתהליכים שבסופם מטרה.
בכל הקשור למספר 40 נראה מעורבות של תהליכים חינוכיים.
כל התהליכים הללו החלו בהתבטלות של מציאות קודמת ושוני שמביא למציאות חדשה.
רמזים רבים נמצאים במספר זה בתורת הנגלה והנסתר כאחד.
נביא להלן מס' דוגמאות לכך:
40 יום ולילה נמשך המבול.
40 יום ולילה היה  משה רבינו על הר סיני.
40 יום היו המרגלים בארץ.
40 שנה הלכו בנ"י במדבר.
40 חסר אחת- (מסכ' שבת)-אבות המלאכה האסורים בשבת (למעט יצירת יש מאין),
40 מלקות הינו עונש מלקות.
40 יום נמשך תהליך יצירת הוולד ברחם אמו, עד ליצירת מערכת העצבים המרכזית ( האחראית על המוח ומע' הנשימה אשר מאפשרות חיות ).
40 שבועות הריון
נינוה, אליהו ועוד ועוד.
גם בתורת הנסתר גלומים רמזים למספר 40:
העולם נברא ב- 10 מאמרות (  =ספירות: הכתר ,החכמה, בינה, החסד,הגבורה, התפארת, הנצח, הוד, היסוד, המלכות – בסיפור הבריאה בתורה מוזכרת המילה "ויאמר אלהים") 10 פעמים ) אשר כל אחד מהם נוצר ב-  4 שלבים.
4 השלבים מרומזים בבריאה ומיוצגים בשם ה' המפורש (ישעיה מג,ז) :
"כל הנקרא בשמי ולכבודי(מושג ), בראתיו (יש מאין), יצרתיו (חומר) אף עשיתיו (גמר)".
סימנים נוספים:
האוצר שבו אוצרים מים נובע מן המטמון והאוצר היקר הנפתח מלמעלה
בפרשת הברכה מבטיח משה: "יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר ארצך בעתו" (דברים כ"ח י"ב);
הבּרֵיכה מקבלת מימיה מארובות השמים המוריקים בּרָכָה ללא גבול ב"תרי עשר (מלאכי ג, י) בסיומה של הנבואה מבטיח הנביא אם לא "אפתח לכם את ארובות השמים והריקותי לכם ברכה עד בלי די".
המקוה שבו נקוים המים אל מקום אחד מתמלא מן השמים, וכשהוא יבש תולה האדם עיניו בה' שהוא תקוות היקום כולו.
ובעת הבַּצָרוֹת בימי ירמיהו קורא הנביא לה' וזועק אליו "מקווה ישראל מושיעו בעת צרה" (ירמיהו טז),
והעין – המעיין, נובע לא רק מזרימה גלויה אלא מ"עיני ה'"- השגחת ה' על הארץ. ובדברים (יא) נאמר: "ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה מראשית שנה ועד אחרית שנה".
("ואשימה עיני עליו" בראשית מד, כא) כשהפרשה כולה מדברת על השגחת ה' המוריד גשם.
מים, מעין מקוה, מאגר , המקוה הנו מאגר למים, תקוות וזמן.
מאפין נוסף של המעין הוא בכך שבכוחו להוציא מים יותר ממה שהוא מכניס,
במסכת 'אבות' (פרק ב'), רבי אלעזר בן ערך מכונה 'מעין המתגבר'- הברטנורא מפרש ואומר :" מוסיף פלפול וסברות מדעתו".
הרב פילבר בספרו "חמדת ימים", כותב:
דברי התורה של תלמיד חכם, נמשלים למי מעין אשר בכוח התלמיד לחדש ולהוסיף על רבו.
לתכונה זו נדרשות גם בנות ישראל, את זה למדנו מרבקה אמנו.
אליעזר עבד אברהם בבואו לבחור כלה ליצחק, מציב בפני המועמדת  מבחן אשר באמצעותו הוא בעצם מחפש את התכונה הזאת של יכולת הנערה לחדש ולהוסיף משל עצמה. אליעזר לא מסתפק בנערה אשר הוא יאמר לה: "הטי כדך ואשתה"- והיא תבצע (דרישה שהיתה הגיונית ומספקת למציאת מעלת החסד בנערה).
אליעזר מחפש נערה אשר תוסיף מעצמה ותאמר : "שתה וגם לגמליך אשקה" – דבר אשר הוא לא דרש ממנה. זאת תהיה התנהגות של חסד אשר אינה מקובלת אצל מרבית בני האדם, ולכן, היא זו שראויה להבחר.
תכונה זו של הוספה וחידוש, ליותה את רבקה, בכל מהלך חייה: ליד הבאר, בהתנהגותה השונה כל כך מבני משפחתה ובהמשך בעת שארגנה לבנה יעקב לקבל את ברכת אביו.
בזכות תכונה זו, זכתה והשפיעה על כל עתידו של  עם ישראל,
בזכות תכונה זו ממשיכות הנשים ומשפיעות על קיומו ועתידו של עם ישראל.