מנהג טבילת הבעל ביום היטהרות האישה

בחיבורים שונים מובאת הנהגה ייחודית בדבר טבילת הבעל ביום טבילת האישה מנידתה. המקורות שיש בידינו בנושא זה, אשר טרם הוקדש לו כל עיון בפני עצמו, חלקיים וספורדיים ביותר, ואפשר לשער בוודאות שלא הגיעונו מכלולם. אחד המקורות המאזכרים הנהגה זו הוא החיבור הקלאסי 'שני לוחות הברית' לר' ישעיה הורוויץ (1565 לערך-1630).
כבר מראשית חיוני להדגיש כי שורשו ותוקפו של נוהג זה שונים בתכלית השינוי מן החובה ההלכתית הגמורה המושתתת על האישה להיטהר מטומאתה. הנמקות אחדות מתלוות להנהגת הבעל לטבול ביום היטהרות האישה, ובהן תשובה וטעמי קדושה יתירה.
נשים פמיניסטיות יהודיות אחדות בנות-זמננו ציינו את ההיעדר הבולט של הכנה הנערכת בידי הגבר לקראת טבילת האישה, והציעו לקיים ריטואל מקביל של טבילת הגבר ביום טבילת האישה, אשר בבסיסו מונח הרצון שיימצא טקס בעל אופי שוויוני. נשים אלה עמדו על נחיצותו של צורך זה באורח עצמאי, בלא שהייתה להן היכרות עם אחד מן המקורות המעלים על נס את נוהג טבילת הבעל ביום טבילת האישה. יוזמה זו יצאה בזמננו מקרב נשים, והיא דוגמה לא שכיחה של ניסיון לקבוע ולחדש ריטואל עבור גברים, שנועד למלא חסר המורגש במרחב הנשי.
כמדומה שאפשר להצביע על תּוֹעָלוֹת אחדות הנודעות לקיום נוהג זה של טבילת הבעל ביום טבילת האישה, ועל ממדים נוספים שהוא מעניק לטבילתן של הנשים עצמן. בראש ובראשונה בכוחה של הנהגה זו להקל על תחושתן של נשים רבות בנוגע לחד-צדדיות ולחד-כיווניות של ההכנות המעשיות, ולהביאן לערוך אותן מתוך יתר רצון והרגשת נכונות ושמחה.
חשיבות ותכלית נוספות שאפשר לאזכר קשורות למהות ולשורש השונים של ההנהגה המתקיימת בידי הגבר בהשוואה להיטהרות האישה. הערך הנודע לטבילת הגבר הוא לפי אחדים מן המקורות במישור הרוחני, ונראה כי באפשרותה של נקיטת המנהג בידי הבעל להשפיע ולפעול להעמקת נתינת הדעת גם מצד האישה להיבטים רוחניים הכרוכים בטבילה, חלף התמקדות בהכנות הפיזיות והמעשיות בלבד.
יתירה וּגְדוֹלָה מכך, ביכולתו של אימוץ הנהגה זו להעצים את תחושת השותפות ולהביא לקירוב ולאחדות הלבבות בקרב בני הזוג, ולהגביר את ההרמוניה הזוגית לקראת האיחוד המחודש.