לכל המאמרים

נשים מדליקות נרות – דרשת בת מצוה לחג החנוכה

נכתב על-ידי דרשת בת המצוה של שיר פריידין חנוכה תשס"ז.

עם כניסתה של השבת הקרובה, אנו נקיים שתי מצוות הקשורות להדלקת נרות.
הראשונה – הדלקת נרות חנוכה והשניה – הדלקת נרות שבת.
מה המשמעות של כל אחת ממצוות הדלקה אלו ומה היחס בינהן?
נרות שבת אנו מדליקים משום " שלום בית", הם נועדו להאיר את ביתו של האדם.
היפוכם של נרות אלו הם נרות החנוכה, מטרתן: " פירסומי ניסא". נרות המונחים על פתח הבית הפונה לרשות הרבים, נרות שנועדו להפיץ את אור ה' בעולם כלו.
חנוכה הוא חג של אור ואין אדם שאינו אוהב אור. האור הוא סוד האהבה, סוד החיבור והאחדות- זהו היכולת לחלוק, היכולת לתת לאחר מבלי להגרע, זהו שפע אינסופי, שנתן הקב"ה לעולם וכל אחד יכול ליטול כפי צרכו ולהאיר עד אין סוף.
לא מקרה הוא שחג החנוכה חל באותה תקופה שבה החושך מגיע לשיאו.
הלילות בתקופה זו הם הארוכים בשנה והקור החורפי מתפשט על הארץ.
אף הירח אינו מאיר בלילות אלו – הסמוכים לראש החודש.
החושך מתפשט על הארץ, השמש שקעה ונעלמה והלילה הארוך מטיל את צלו הקודר והקר.
באותה השעה קמים יהודים ונרות בידם ומדליקים את נרות החנוכה.
נרות החנוכה מסמלים את האמונה היהודית, אשר גם בתקופות החשוכות ביותר בהיסטורית העם, לא נתנה לייאוש להשתלט על חיינו.
אין אמונה גדולה ועמוקה כאמונה הבוקעת מתוך החושך.
את האמונה הזאת מבטאים ימי החנוכה ואולי זו הסיבה הפנימית לכך שחג החנוכה זכה בקרב ישראל לכל כך הרבה חיבה, עד שכמעט ואין יהודי בארץ ובעולם, ואפילו הרחוק ביותר מקיום מצוות, שאינו נוהג להדליק את נרות החנוכה.
זהו חג שממלא את ליבנו שמחה ותקווה לימים מלאי אחדות, אהבה ואורה.
ימי החנוכה הם סמל ומופת. כשם שבחנוכה אנו מעמידים חנוכיות " על פתח ביתו מבחוץ" ומאירים את העולם שמסביבנו באור התורה, כך צריך כל יהודי בחיי היום – יום, להפיץ בסביבתו יותר אור, יותר שמחה, יותר דרך ארץ, אמונה ותורה.
וכשיהיה אור – ממילא לא יהיה חושך.
למן חטאה של חוה אשר 'כבתה נרו של עולם' ולאורך כל ההיסטוריה, אנו הנשים מרבות להדליק נרות.
נרות של שבת, נרות של קדושה, נרות של אהבה, נרות של חכמה, נרות של אמונה, נרות של ענוה, נרות של גבורה ועוד ועוד…
גם לחג החנוכה ניקשר שמן של הנשים ועל כן נשים מצוות גם הם במצווה זו.
גיבורה מפורסמת ששמה ניקשר לחנוכה, היא יהודית. לסיפור מעשה יהודית ישנם כמה מדרשים בנוסחים שונים. המפורסמות שבהן :
יהודית בת מררי, אלמנת מנשה. יהודית באמונתה, חכמתה ואומץ ליבה, הצליחה לבוא לפני הולפורנס שלחם בישראל ולהרגו בזמן שנירדם, תוך כדי לחישת תפילה. בכך, הביאה יהודית לתבוסת מחנה האויב ולקידוש שם ה' ברבים.
בתלמוד ובמדרשים מסופר כי נס חנוכה התרחש, הודות להקרבתה העצמית וגבורתה של יהודית בת מתתיהו הכהן אשר הביאה למותו של ניקנור תוך הגנה על כבודה.
גבורת האשה העבריה ואומץ ליבה בקידוש ה' ובמסירות הנפש על קדשי האומה והדת, נמשכת לאורך ההיסטוריה , דרך כל הדורות עד ימינו ועוד נמשכת הדרך…
בראשית דרכו, האדם הוא בבחינת 'נרות שבת', צובר הוא כח ועוצמה רוחנית, מאיר הוא את נשמתו האישית, מתעלם מהחוץ ובונה את עצמו.
אולם, בשלב מסויים בחייו, חובה על כל אדם להוסיף לאישיותו פן נוסף ומימד חדש, בבחינת 'נרות חנוכה'.
צריך הוא להצטייד בעוצמתו הרוחנית ולצאת אל רשות הרבים, אל החיים הקשים, אל האנשים שלא זכו לאור ולהם להדליק את האור.
יהי רצון שאזכה להמשיך את דרכן של בנות ישראל אשר הפיצו אור בביתן ואור לכלל ישראל.
ולהגיד תודה לכל משפחתי היקרה שאני מאד אוהבת , אשר מוסיפים אור לחיי.