לכל המאמרים

עגלה ערופה[*]

פרשת ויגש עוסקת ברובה במפגשים ובהתגלויות. יוסף, מתגלה סוף סוף לאחיו לאחר כל התלאות והתעלולים שעולל להם. הוא מתאחד עם בנימין אחיו ולבסוף בשיאה של הפרשה נפגש הוא עם אביו – עם יעקב.
שאלה קשה , בה התעסקו רבים מהפרשנים, עולה ממפגשים אלו. מדוע חיכה יוסף זמן רב כ"כ עד שהתגלה לאחיו ולאביו? גם לו נטען שליוסף היה חשבון פתוח עם האחים ולכן הוא משיב להם כגמולם, במה אשם יעקב אביו? יוסף הרי יודע ומכיר את הסבל העובר על אביו ומדוע א"כ אין הוא מתגלה אליו לפניכן, או לפחות שולח לו מכתב כלשהוא , כפי שהקשה הרמב"ן .
על הפסוק :  "וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו אֵת כָּל דִּבְרֵי יוֹסֵף אֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵהֶם וַיַּרְא אֶת הָעֲגָלוֹת אֲשֶׁר שָׁלַח יוֹסֵף לָשֵׂאת אֹתוֹ וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם:"
מביא רש"י בשם חז"ל :  "סימן מסר להם במה היה עוסק כשפירש ממנו בפרשת עגלה ערופה זהו שנאמר וירא את העגלות אשר שלח יוסף ולא נאמר אשר שלח פרעה:"
מהו ענינה של פרשת עגלה ערופה לכאן? כיצד היא קשורה להתגלות של יוסף ליעקב ?
כידוע, ענינה של העגלה הערופה , הוא קבלת האחריות והערבות, וכפי שתארו חז"ל במסכת סוטה על הפס' : " (דברים כא, ז) "ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו", (סוטה מה ע"ב)
וכי סלקא דעתך שיהיו זקני בית דין שופכי דמים, אלא לא פטרנוהו בלא לויה…
זקני בית דין, מקבלים על עצמם אחריות מיניסטריאלית, לאותו חלל אלמוני, שמא לא היו הם ערבים די הצורך לשלומו ולבריאותו – "שמא פטרנוהו ללא לויה".
יוסף ויעקב עסקו בפרשת עגלה ערופה לפני שנשלח יוסף למשימתו. בתום הלימוד, משלח אותו יעקב למבצע : " לך נא ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן והשיבני דבר". לך יוסף, יש תפקיד – עליך למצוא את השלום בין האחים. תדאג לכך שבביתנו, לא יפלט ולו אחד מן האחים אל מחוץ למשפחה, כי שארע בבתים הקודמים של אברהם ויצחק. יוסף אכן מעיד על שליחותו ואומר : "את אחי אנכי מבקש" .
מרגע זה, יוסף מנסה בכל דרך לקיים את מצוות אביו. רק לאחר שיצליח יוסף, יתגלה לאביו וישלח לו את העגלות. כך הרי מצווהו יעקב : " לך נא ראה את שלום אחיך…והשיבני דבר" – לאחר שתצליח למצוא את השלום – או אז : השיבני דבר – שלח לי אות או רמז לגבי השלמת המשימה.
כדי להשלים את משימתו, צריך יוסף לגלגל את המהלכים, כך שיגלו האחים שכולם – ערבים הם זה לזה. יוסף לאורך כל הדרך בוחן אותם בנק' זו. הוא בוחן את חשבון הנפש שלהם, כאשר אוסר הוא את שמעון. הוא בוחן את יחסם כלפי יעקב וכלפי בנימין,  ומנסה להוביל את כל המהלך לקראת תשובה שלמה של האחים, שהרי כפי שכותב הרמב"ם בהלכות תשובה פ"ב ה"א:
"אי זו היא תשובה גמורה זה שבא לידו דבר שעבר בו ואפשר בידו לעשותו ופירש ולא עשה מפני התשובה לא מיראה ולא מכשלון כח "
יהודה , פותח בתשובה, כאשר מדבר הוא בפעם הראשונה על מושג הערבות בבית יעקב :
"וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל יִשְׂרָאֵל אָבִיו שִׁלְחָה הַנַּעַר אִתִּי… אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנּוּ אִם לֹא הֲבִיאֹתִיו אֵלֶיךָ וְהִצַּגְתִּיו לְפָנֶיךָ וְחָטָאתִי לְךָ כָּל הַיָּמִים" (בראשית פרק מג)יעקב, כאשר שומע צלילים חדשים אלו, נעתר באופן מיידי להצעתו של יהודה ומסכים לשלוח את בנימין למצרים.
אמנם לשיאה של התשובה, מגיע יהודה בפרשתינו. יוסף מביא את יהודה למבחן האמיתי. הוא מעמידו באותו המצב בדיוק בו עמדו האחים, לפני שחטאו בסילוקו של יוסף ובהתנערות מכל ערבות כלפיו.
יהודה, אכן עושה תשובה גמורה : "וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי …כִּי עַבְדְּךָ עָרַב אֶת הַנַּעַר מֵעִם אָבִי לֵאמֹר אִם לֹא אֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ וְחָטָאתִי לְאָבִי כָּל הַיָּמִים: וְעַתָּה יֵשֶׁב נָא עַבְדְּךָ תַּחַת הַנַּעַר עֶבֶד לַאדֹנִי וְהַנַּעַר יַעַל עִם אֶחָיו"
רק כאשר שומע יוסף דברים אלו, מבין הוא שהשלים את משימתו. הוא מצא סוף סוף את שלום אחיו. "וְלֹא יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק לְכֹל הַנִּצָּבִים עָלָיו וַיִּקְרָא הוֹצִיאוּ כָל אִישׁ מֵעָלָי וְלֹא עָמַד אִישׁ אִתּוֹ בְּהִתְוַדַּע יוֹסֵף אֶל אֶחָיו". אז ורק אז, יכול יוסף לשלוח את העגלות ליעקב ולבשר לו – עמדתי בשליחותך.
"וַיַּרְא אֶת הָעֲגָלוֹת אֲשֶׁר שָׁלַח יוֹסֵף לָשֵׂאת אֹתוֹ וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם"
________________________________________________________________________
[*] ע"פ דברים ששמעתי מפי הרב מרדכי אלון, ראש ישיבת הכותל