נר איש וביתו

"תנו רבנן :   מצות חנוכה נר איש וביתו". פרטים רבים בהלכות נר חנוכה קשורים בבית , כפי שאומרת הגמ'– "נר איש וביתו", וכן בהמשך הגמ' – "מצוה להניחה על פתח ביתו , מבחוץ". למרות שמצות נר חנוכה היא מצוה המוטלת על האדם, או בלשון ההלכתית "חובת גברא", קיבעו חז"ל את המצוה גם ל"חפצא"  –  לבית. דוגמא לכך היא ההלכה שקובעת הגמ' בהמשך, שאדם שאינו ולא עתיד להיות בביתו בלילה, מדליקה עליו אשתו בביתו ואין הוא מדליק בברכה במקומו. יוצא מכך, שלמרות שהחובה מוטלת על האדם, יש עדיפות לקיימה בבית, אע"פ שמתקיימת רק ע"י שליח ולא ע"י האדם בעצמו.
מדוע א"כ, נשתנתה מצות החנוכה משאר מצוות ? מדוע הצמידו אותה בקשר כ"כ אמיץ לבית?
על עצם הענין, עומד בעל שו"ת הציץ אליעזר, הרב אליעזר ולדנברג זצ"ל, וכך כתב :
"היונים בימי החשמונאים הבינו זאת כי הצביון המשפחתי המיוחד של עם ישראל הוא סוד קיומו ולכן הטילו את כובד משקלם לבטלו, וכפי שמסופר במדרש חנוכה , שבין הגזירות החמורות שגזרו עלינו גזרו גם על ביטול הייחוד – המשפחתי, וכלשון המדרש: עמדו וגזרו, שכל בן ישראל שעושה לו בריח או מסגר לפתחו ידקר בחרב. וכ"כ למה ? כדי שלא יהיה לישראל כבוד ולא רשות, שכל בית שאין לו דלת – אין לו כבוד ולא צניעות ".
היוונים הבינו, את מה שהבין גם בלעם הרשע במדבר. הם הבינו שהדרך היחידה לשבור את רוחו של עם ישראל , היא ע"י פירוק מסגרת התא המשפחתי. העצה של בלעם לבלק, להזנות את בנות מדין בבני ישראל, הפילה חללים רבים יותר  מאשר בכל מלחמות המדבר.  בלעם , גם הוא כמו היוונים, מנסה להלחם בבית היהודי. מברכותיו אומרים חז"ל, אתה למד על קללותיו. מברכת "מה טובו אהליך יעקב " של בלעם- משמע שהוא ניסה לקלל ולקלקל את אהלי יעקב. בלעם נסה לפרוץ את הצניעות של הפתחים, בדיוק כפי שמנסים היוונים לעשות. בלעם והיוונים הבינו שכושר העמידה והחוסן הלאומי של עם ישראל, תלויים הם ישירות בתא המשפחתי ובמוסר המיני.
וממשיך הציץ אליעזר ואומר : " עמנו הבין גם הוא שכמוה של גזירה זאת כהמתת נשמת – האומה, ועמדו ולחמו, נגד גזירה זאת יחד עם נגד יתר הגזירות החמורות להשכחת התורה במסירות נפש יוצאת מן הכלל…וכשגברו עליהם ונצחום קבעו לזכר זה שבכל בית יהודי ידליקו נר חנוכה איש וביתו לסמל בזה החזרת העטרה ליושנה של איחוי ואיחוד התא – המשפחתי הישראלי כפי שמרומז בהמה טובו אהליך יעקב".
עיקר מצות החנוכה היא בפתח הבית. את אותו הפתח שניסו היוונים לפרוץ , אנו הצלחנו לשמור. משם אנו מפרסמים את הנס. פרסום הנס הוא פרסום שבחו של הבית היהודי. זהו פרסום של ה"מה טובו אהליך יעקב". על כן, נפסק להלכה ע"פ הגמ' שגם הרואה נר חנוכה – מברך. אדם שאין לו בית, ולא עתיד להדליק, מברך ברכת "על הניסים" כאשר רואה חנוכיה דולקת מבית יהודי. אדם זה מברך את ברכת השבח לקב"ה על עצם המושג של הבית היהודי ועל ניסיו של הקב"ה שהציל בית זה מנסיון היוונים לטמאו.
באופן דומה, דרש החתם סופר ומובא שם בציץ אליעזר, שרמז מצות חנוכה איש וביתו,  הוא לגבי מצות החינוך שאדם צריך לבדוק את עצמו, ע"י נר שבין איש וביתו , כלומר : בין איש לאשתו , שהרי בארמית –  "ביתהו" היא אשתו.  ע"י קדושתו עם אשתו, אומר החת"ס,  יודבק האדם לאור נר אלקים ןיושפע מכך כל חינוכו וכל התנהגותו.
נרות החנוכה, הם אלו שאמורים לחזק את התא המשפחתי, ולפרסם את שלימותו, קדושתו וצניעותו קבל עם ועדה.