הלכות חנוכה
א. הדלקת הנרות
· מצווה מן המובחר[2] להדליק בשמן זית הואיל והנס נעשה בשמן זית.
· למרות שמצוות הדלקת הנרות הינה "חובת גברא" בכל מקום בו האדם נמצא, יש עניין חשוב להדליק נרות דוקא בביתו, ועל כן על כל אדם להשתדל ולהדליק בביתו וע"י כך לפרסם את ביתו, כיוון שפרסום הנס הינו פרסום של נצחון הבית היהודי – "מה טובו אהליך יעקב".
· בהדלקת הנרות יש פרסומי ניסא גם כלפי העולם וגם כלפי הבית. הפרסום כלפי חוץ עומד בעדיפות ע"פ הפרסום כלפי פנים, וע"פ זה יקבעו גם סדרי העדיפות ההלכתיים.
· אם לא ניתן לפרסם את הנס מסיבה מסוימת כלפי העולם, יוצא יד"ח בפרסום הנס כלפי בני ביתו[3] בלבד.
· אם פרסום הנס כלפי חוץ לא מאפשר פרסום נס כלפי הבית, עדיף שיפרסם את הנס כלפי פנים, כגון: במקרה ובו עומדות לפני אדם, הגר בבית משותף, שתי אפשרויות – להדליק בתוך ביתו ללא פרסום כלפי חוץ או להדליק מחוץ לביתו במקום שאינו ניכר כפתח ביתו, ידליק בתוך ביתו[4].
· הדלקה עושה מצווה, ולכן יש להקפיד שבעת ההדלקה הנרות יהיו במקום בו רוצים שהם ידלקו.
· כבתה אין זקוק לה, ולכן אם כבה הנר לפני שנגמר זמן החיוב אין חיוב להדליקו שנית. מכל מקום, כתבו הפוסקים שראוי לחזור ולהדליקו (ללא ברכה) אם כבה קודם הזמן.
· יש לברך את כל ברכות ההדלקה לפני הדלקת הנר הראשון. אחרי הדלקת הנר הראשון ניתן להתחיל באמירת "הנרות הללו", ויש הנוהגים לאומרו רק אחרי הדלקת כל הנרות.
· מי שהניח שמן רב בנר רשאי לכבותו לאחר שדלק זמן החיוב.
· קטן מגיל 6-5 צריכים לחנכו להדלקת הנרות.
· מי שאינו עתיד להדליק בברכה כיוון שמוציאים אותו ידי חובתו (ויפורטו המקרים להלן) – ראוי שיהדר להדליק בברכה בבית הכנסת.
· מי שנאלץ להדליק שלא בביתו וחוזר לביתו בשעה מאוחרת – יש לו להדר ולהדליק בביתו ללא ברכה.
· נהגו הנשים שלא לעשות מלאכה בחצי שעה הראשונה בה דולקים הנרות.
· מנהג הספרדים: להקדים ההבדלה במוצאי שבת להדלקת נר חנוכה.
מנהג האשכנזים: יש המקדימים נר חנוכה להבדלה ויש המקדימים הבדלה לנר חנוכה, וכל אחד יעשה כמנהגו.
למי שאין לו מנהג ברור, יקדים נר חנוכה להבדלה.
ב. הדלקת נרות לנשים
· אומרת הגמרא[5] : "אשה ודאי מדליקה, דאמר רבי יהושע בן לוי: נשים חייבות בנר חנוכה, שאף הן היו באותו הנס".
· נהגו במקומות רבים שהאשה יוצאת ידי חובה בהדלקת בעלה, וניתנו לדבר טעמים שונים[6] (אשתו כגופו ועוד).
· מן הראוי, להחזיר עטרה ליושנה ולהדר כפשט משמעות הגמ' שהדלקת המהדרין מן המהדרין של כל אחד מבני הבית כוללת גם את הנשים והבנות, וכן אמר הגר"מ פיינשטיין שבאירופה נהגו הנשים להדליק (ואעפ"כ לא כפה את מנהגיו על אשתו) וכן הורה הגרי"ד סולוביצ'יק[7] זצ"ל.
· אם הבעל אינו חוזר לביתו[8] באותו הלילה, תדליק עבורו אשתו בשעת ההדלקה ותוציא אותו יד"ח. בנוסף לכך טוב שידליק גם בעלה ללא ברכה, וישמע ברכות ממישהו אחר.
· אם הבעל עתיד לחזור מאוחר[9] לביתו (וכפי שיפורט בהמשך) תדליק אשתו עבורו בזמן והוא ידליק לכשיגיע, בלא ברכה.
· בעל שאינו רוצה לצאת בהדלקת אשתו :
· לשיטת האשכנזים : יכול לכוון קודם שעת ההדלקה שלא לצאת, וידליק בברכה.
· לשיטת הספרדים : אינו רשאי לכוון ולא יכול להדליק בברכה.
אשה שזמן טבילתה באחד מערבי חנוכה:
הדלקה בוודאי קודמת שהרי מצוותה מיד בתחילת הלילה עוד לפני צאת הכוכבים.
אם משום מה ההדלקה מתאחרת וההליכה למקוה בינתיים לא תעכב – אפשר ללכת למקווה,
כנ"ל, אם המקווה עלול להסגר – עדיף ללכת למקוה אך בכל מקרה אחר – עדיף להקדים ההדלקה.
ג. מקום ההדלקה
· לכתחילה, מצווה להניח את החנוכיה בגובה 3-10 טפחים (24-80 ס"מ) שזהו הגובה האופטימלי ע"פ חז"ל לפרסום הנס. בדיעבד, אם הניחו עד גובה 20 אמה (9.6 מטר) יצא.
· אף במקרה בו אדן החלון גבוה יותר מ-80 ס"מ מהקרקע, מוטב להניח החנוכיה שם , כדי שיהיה פרסומי ניסא כלפי חוץ בראש ובראשונה.
· אם חלונו גבוה יותר מ20 אמה אך יש בתים וחלונות כנגדו בגובה יחסי של פחות מ-20 אמה – מוטב[10] שידליק שם בברכה, כיוון שיש פרסום הנס כלפי העולם בכך, ולכל הפחות יש פרסום הנס כלפי בני ביתו.
ד. זמן ההדלקה
· יש להדר ולשוב מהעבודה בשעה מוקדמת על מנת להדליק נרות בזמן הראוי.
· זמן ההדלקה מתחלק לחמישה חלקים, ע"פ סדרי העדיפות הבאים:
שקיעת החמה/מיד בצאת הכוכבים
עד "שתכלה רגל מן השוק"
פלג המנחה עד שקיעת החמה/צאת הכוכבים
לאחר "שכלתה רגל" וכל עוד בני הבית ערים
לאחר שבני הבית ישנים ועד עלות השחר
1) שקיעת החמה/מיד בצאת הכוכבים :
· הזמן המוכשר ביותר[11] להדלקה לחלק מהשיטות הינו בשקיעת החמה (כשיטת הרמב"ם) ולחלק מהשיטות (טור,שו"ע) הינו מיד בצאת הכוכבים. זהו זמן השיא לפרסומי ניסא .
מי שאין לו מנהג קבוע, נראה לענ"ד שמוטב לו להדליק מיד בצאת הכוכבים[12]. אמנם, אם יש לו מנין ערבית קבוע בצאת הכוכבים, יקדים את הדלקת הנרות לפני תפילת ערבית.
2) עד "שתכלה רגל מן השוק" :
"שכח או הזיד ולא הדליק עם שקיעת החמה מדליק והולך עד שתכלה רגל מן השוק שהוא כמו חצי שעה שאז העם עוברים ושבים ואיכא פרסומי ניסא" (שו"ע תרע"ב ב').
בזמן זה עדיין מתקיים פרסום הנס כלפי חוץ.
כיום, כאשר יש חשמל ברחובות ואנשים שבים לביתם בשעה מאוחרת יותר, כתבו רבים מפוסקי דורנו[13] שזמן זה ארוך יותר מחצי שעה : 21:00-22:00 כתלות בסוג מקום ההדלקה ותנועת בני האדם שבו (יישוב/עיר, רחוב צדדי/רחוב ראשי). יתכן וברחובות ראשיים/ מרכזי מסחר בהם ישנה תנועה ערה , ניתן להגדיר את הזמן אפילו עד 24:00 . נראה שיש למדוד זמן זה ע"פ תנועת הולכי רגל ולא ע"פ תנועת הרכבים ש"עינם אינה שולטת" בנרות הדולקים בבתים.
3) פלג המנחה עד שקיעת החמה :
פלג המנחה הינו שעה ורבע זמניות לפני צאת הכוכבים .
התנאי להדלקה בשעה זו הוא שתהיה כמות שמן מספקת, כך שידלקו הנרות לפחות למשך חצי שעה לאחר צאת הכוכבים.
זמן זה נמצא בעדיפות נמוכה יותר , מאחר ופרסום הנס בשעת ההדלקה הינו קטן יותר שאין הנרות ניכרים דיים באור היום[14]. אעפ"כ, אם מדליק בשעה זו – מברך[15].
יש יתרון בזמן זה על פני הזמנים הבאים, מאחר ופרסום הנס שיהיה לאחר צאת הכוכבים, יהיה פרסום נס כלפי חוץ. אמנם, אם אין פרסום נס כלפי חוץ (כגון: במקרה ובו אין חלון הפונה לרה"ר בגובה של פחות מ20 אמה) או לחילופין אם אין פרסום נס כלפי פנים (כגון : במצב ובו בני הבית עוזבים לפני צאת הכוכבים) אזי העדיפות קטנה כפי שיפורט לקמן.
4) לאחר "שכלתה רגל" וכל עוד בני הבית ערים:
בשעה זו יש פרסום נס רק כלפי בני ביתו, ואעפ"כ ניתן להדליק בברכה[16] כ"ע לפחות שניים מבני הבית ערים.
אם בני הבית אינם ערים, מן הראוי להקיץ[17] שניים מהם ולהדליק בברכה.
5) לאחר שבני הבית ישנים ועד עלות השחר :
מדליק עד עלות השחר ללא ברכה, והרוצה לברך יש לו על מי לסמוך[18].
דוגמאות :
היוצא מביתו לאחר פלג המנחה ולפני צאת הכוכבים :
אם עתיד לחזור תוך כדי זמן ב' (21:00-22:00) ידליק כשיחזור. (פרסום כלפי חוץ).
אם עתיד לחזור לאחר זמן ב' (או שאינו עתיד לחזור), ידליק בפלג המנחה (שאז עדיין יהיה פרסום נס כלפי חוץ).
אם אינו יכול לפרסם את הנס כלפי חוץ (אין חלון הפונה לרה"ר בגובה המתאים)
אם יוצא עם כל בני ביתו ולא נותר איש בבית :
· אם עתידים לשוב באותו הערב תוך כדי זמן ב' (21:00-22:00) – ידליק לכשישובו לביתם.
· אינם עתידים לשוב אלא לאחר זמן ב'– ידליק בבית בו מתארח.
· אם לא יהיה לו מקום אחר להדליק – ידליק בפלג המנחה בביתו.
אם נשארים לפחות שניים מבני ביתו עד צאת הכוכבים – ידליק בפלג המנחה כיוון שיהיה פרסומי ניסא לביתו בזמן צאה"כ.
היוצא מביתו לפני פלג המנחה ואינו עתיד לחזור:
ידליק במקום בו מתארח.
אם ידליק גם בביתו לפני שיצא, בלא ברכה (עם שמן מספק לחצי שעה לאחר צאה"כ) – לא יפסיד, אך ודאי שאינו מחוייב בכך.
החוזר לביתו לאחר צאת הכוכבים ותוך כדי זמן ב' (21:00-22:00) :
ידליק בברכה לכשיחזור.
אם אשתו נמצאת בבית מיד בצאת הכוכבים : מוטב שתדליק היא על מנת לפטור את הבית בזמן הראוי, אך תכוון שלא להוציא את בעלה (וגם הוא יתכוון שלא לצאת[19]) על מנת שידליק בברכה (כיוון שחוזר בזמן שיש פרסומי ניסא כלפי חוץ). במקרה זה, כאשר יחזור לביתו, יקיימו את "טקס ההדלקה המשפחתי".
החוזר לביתו לאחר צאת הכוכבים ולאחר זמן ב':
אם אשתו נמצאת בביתם: תדליק היא על מנת לפטור את בעלה וביתה בזמן הראוי, ותכוון להוציא את בעלה (כיוון שחוזר בזמן שאין פרסומי ניסא כלפי חוץ). בכל מקרה, כאשר חוזר לביתם ידליק נרות ללא ברכה על מנת שיהנה מהנרות וכן מוטב שישמע ברכות הדלקה במקום בו מתארח בשעת ההדלקה.
אם אשתו אינה בביתו : ידליק בזמן, במקום בו הוא מתארח.
אין לו מקום להדליק בזמן : ידליק בביתו לכשיחזור.
ה. הדלקת נרות למתארח[20]
אורח חייב להדליק בברכה בנרותיו שלו או להשתתף בעלות הנרות והשמן עם בעל הבית[21] (ורשאי בעל הבית להקנות לו במתנה).
הגדרה: דיני אורח חלים רק על מי שמתקיימים בו התנאים הבאים :
אינו משלם לבעל הבית.
בעל הבית נמצא בבית.
לא מדליקים עבורו בביתו ולא עתיד לחזור לביתו בזמן ההדלקה.
לפיכך , אדם השוהה בבית הוריו והם אינם נמצאים, או אדם השוהה בבית מלון – אינו נכלל בדין זה ומחויב להדליק כאילו זה ביתו, ואפילו אשתו מדליקה עליו בביתו – אינו נפטר בכך.
לשיטת הספרדים : ידליק בפתח חדרו (או בחלון) הפונה לרה"ר.
לשיטת האשכנזים[22] : ידליק במקום בו אוכל.
אם ישנו מקום מובהק בו יש פרסום נס גדול יותר (כגון: חדר אוכל במלון) – עדיף שידליק שם בכל מקרה.
אם אשתו מדלקת עליו – פטור מהדלקה, אך מוטב שידליק בלא ברכה או שישתתף על בעה"ב בהוצאות.
בני ישיבה ותלמידות מדרשה אינם יוצאים יד"ח[23] בכך שהדליקו עליהם בביתם כיוון שהטעם בבעל ואשתו הוא שאשתו כגופו. על כן צריכים להדליק בישיבה, ומדליקים בחדריהם[24].
ש. המתארח במלון בגפו ואשתו ומשפחתו בביתם – האם נפטר בהדלקת אשתו?:
ת. מאחר והמתארח משלם עבור המלון, הרי זה כביתו וחייב להדליק גם אם מדליקים עליו בביתו.
ו. שבת חנוכה
· מנחה בערב שבת – לכתחילה, נכון להתפלל תפילת מנחה בערב שבת לפני הדלקת נרות חנוכה. שני טעמים בדבר :
א. בערב שבת, הדלקת נר חנוכה נעשית קודם הלילה בפלג המנחה, שסומכין על השיטה שפלג המנחה מחשב כלילה, וא"כ כאשר מתפלל מנחה לאחר הדלקת נ"ח, משמע שמחשיב את פלג המנחה ליום והוי תרתי דסתרי[25] . ע"פ טעם זה, יש הפוסקים שעדיף אף להתפלל ביחידות לפני הדלקת נר חנוכה, ולאחר הדלקת ללכת לביהכנ"ס לשמוע קדיש וקדושה[26].
ב. תפילת מנחה היא כנגד תמיד של בית ערביים, ונר חנוכה כנגד הדלקת המנורה, שהיתה בביהמ"ק לאחר הקרבת קרבן התמיד[27] .
ז. הדלקת נרות בבית הכנסת ובמסיבות
· נהגו[28] להדליק בבית הכנסת בברכה משום פרסום הנס לרבים[29] , משום אלו שאין להם בתים[30] ומשום אלו שאינם יודעים לברך[31]. יש המצריכים דוקא עשרה שיהיו בבית הכנסת בהדלקת או לכה"פ לאחר שידלקו כל הנרות, אמנם המשנ"ב מיקל בכך גם בפחות מעשרה.
· לכאורה, טעם פרסום הנס לרבים שייך גם במסיבה וראוי להחמיר ולהדליק בלי ברכה שספק ברכות להקל. אמנם, הרוצה לברך – יש לו על מי לסמוך[32] ואין מוחין בידו ובפרט אם יש שם אנשים שאינם מדליקים נרות בביתם.
· אם המסיבה מתקיימת בבית הכנסת או לחילופין,מסיבה אשר יש בה מנין של תפילת ערבית- יש מקום לברך[33].
· אין יוצאים יד"ח בהדלקה זו[34], ולכן גם המברך חייב לשוב ולברך בביתו את כל הברכות, למעט ברכת שהחיינו ביום הראשון, אלא אם כן מוציא בה את בני ביתו.
· בערב שבת, ידליקו נרות בבית הכנסת לפני תפילת מנחה.
· במוצאי השבת, מדליקים נרות בבית הכנסת לפני ההבדלה על היין (וכמובן לאחר שאמר "אתה חוננתנו").
· אבלים תוך י"ב חודש רשאים להדליק נרות בבית הכנסת מלבד ביום הראשון בו מברכין שהחיינו.
ח. מנהגי חנוכה
· סעודות חנוכה : אין מצוות סעודה בחנוכה[35] כפי שיש בפורים. אעפ"כ יש ענין[36] לקיים סעודות מצווה עם זמירות ודברי תורה מכיוון שבאותן הימים הייתה חנוכת המזבח[37].
· יש הנוהגים[38] לאכול גבינה בחנוכה לפי שהנס נעשה בחלב שהאכילה יהודית את האויב.
· נהגו הנשים שלא לעשות מלאכה בחצי השעה הראשונה לאחר הדלקת הנרות. במלאכה לצורך חנוכה, כגון: טיגון סופגניות ולביבות, יש מקום להקל[39].
· יש מקום ללבוש בגדים חגיגיים יותר על מנת להראות סימן לחשיבות החג[40].
——————————————————————————–
[1] מאמרי הראי"ה עמ' 476-4771
[2] רמ"א תרע"ג א'
[3] רמ"א תרע"ב ב'
[4] שו"ת אז נדברו ח"ה ל"ט, וע"ע פסקי תשובות תרע"א ד'-ה'
[5] שבת כ"ג א'
[6] משנ"ב תרע"ה ט'
[7] עיין נפש הרב רכ"ו סק"ד, מקראי קודש בהערות
[8] ביאור הלכה תרע"ז ד"ה "ולהדליק"
[9] משנ"ב תרע"ז ב'
[10] הרב מרדכי טנדלר בשם סבו הגר"מ פיינשטיין
[11] שו"ע תרע"ב א'
[12] עיין בביאור הלכה תרע"ב ד"ה אין מאחרים, המביא 2 סיבות עיקריות להקדמת ההדלקה לשקיעת החמה ע"פ שיטת הגר"א :
א. מפני תפילת מעריב ותדיר ושאינו תדיר – תדיר קודם.
ב. לחוש לשיטת הרמב"ם , שיש להדליק בשקיעה ממש (שקיעה ראשונה) ועל כן המדליק בצאת הכוכבים לא יוצא יד"ח לרמב"ם שזמן צאת הכוכבים חל יותר מחצי שעה לאחר השקיעה. טעם זה שייך באירופה אך אינו שייך בארץ ישראל שההפרש בין השקיעה לצאת הכוכבים הינו כ-20 דק'.
היוצא מכך, שמי שיש לו מנין קבוע לערבית לאחר צאת הכוכבים, מוטב שידליק מיד בצאת הכוכבים ע"פ שיטת הטור והשו"ע (אשר לשיטתם לכתחילה אין להקדים מצאת הכוכבים).
[13] עיין פסקי תשובות תרע"ב, מקראי קודש בשם הגר"ש ישראלי זצ"ל והגר"מ אליהו יבדל"א.
[14] ע"ע באור הלכה תרע"ב ד"ה ולא
[15] שעה"צ תרע"ב ד' בשם הברכ"י ויש החולקים וסוברים שאין לברך.
[16] רמ"א תרע"ב א'
[17] משנ"ב תרע"ב י"א
[18] שער הציון תרע"ב י"ז
[19] לשיטת הספרדים לא מועילה כוונה שלא לצאת, אלא יוצא יד"ח בכל מקרה ועל כן ספרדי לא יברך במקרה כנ"ל גם כשיגיע לביתו , אם יש מישהו שמדליק עליו.
[20] שו"ע ורמ"א תרע"ז א'
[21] שו"ע תרע"ז א'
[22] רמ"א שם
[23] שו"ת אז נדברו ח"ג נ"ג
[24] אגרות משה יו"ד ח"ג י"ד ויש החולקים וסוברין שמדליקין בחדר האוכל (חזון איש)
[25] משנ"ב בשער הציון תרע"ט ב', בשם הפמ"ג
[26] הגר"מ אליהו, הגר"ש ישראלי זצ"ל
[27] שערי תשובה תרע"ט א' בשם מהר"י אבוהב
[28] שו"ע תרע"א ז'
[29] ריב"ש
[30] ב"י תרע"א
[31] כלבו
[32] עיין שו"ת יביע אומר ח"ז סימן נ"ז
[33] שם
[34] רמ"א תרע"א ז', משנ"ב מ"ה
[35] שו"ע תר"ע ב'
[36] רמ"א תר"ע ב'
[37] שם, בשם המהר"א מפראג
[38] שם
[39] הגר"מ אליהו
[40] הרב מרדכי טנדלר בשם סבו הגר"מ פיינשטיין