החידוש

וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל:  וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ הַמּשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי:
דרשו חז"ל במסכת יומא דף כח:
ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המשל בכל אשר לו – אמר רבי אלעזר : שמושל בתורת רבו , הוא דמשק אליעזר אמר רבי אלעזר : שדולה ומשקה מתורתו של רבו לאחרים.
ע"פ כל נתוני הפתיחה של אליעזר, ראש הישיבה של אברהם, הרי שהיה הוא צדיק וגדול בתורה. אם כך הוא הדבר,  הרי שאין מתאימה יותר מבתו של אליעזר לפתרון כל בעיות השידוך של אברהם.
אעפ"כ, בת אליעזר אינה ברשימת המועמדים של אברהם, וכך דרשו חז"ל בב"ר : "אמר לו (אברהם) אתה ארור ובני ברוך ואין ארור מתדבק בברוך:"
מדוע אברהם דוחה על הסף את מועמדותו של אליעזר ? הרי כפי שראינו, היה אליעזר גדול תורה !
מסביר זאת הרב יעקב פילבר,  בספרו "חמדת ימים" : גדולתו של אליעזר היא גם נק' התורפה שלו. אליעזר דולה ומשקה מתורתו של אברהם. אין לו חידוש משלו. אין לו מקוריות – הכל , ללא יוצא מן הכלל, אך ורק מתורתו של אברהם.
אברהם רוצה לראות חידוש בדורות הבאים. לא תורה קפואה הכלואה במעגל סגול, אלא תורה חיה ונושמת שהרי – אין בית מדרש ללא חידוש. זוהי, אכן , עבודתו של יצחק. הוא אינו מסתפק באחיזה במידת החסד של אברהם, אלא מוסיף מדה משלו – מדת הגבורה.
על כן, רוצה אברהם שידוך שיבוא מבית שיש בו מקוריות, בית שיש בו חידוש.
ע"פ זאת, יובן מבחנו של אליעזר לנערה :
וְהָיָה הַנַּעֲרָ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה וְאָמְרָה שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה אֹתָהּ הֹכַחְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק וּבָהּ אֵדַע כִּי עָשִׂיתָ חֶסֶד עִם אֲדֹנִי:
אין זוהי הסתמכות מקרית על סימן או מזל מן השמיים, כי אם מהלך מחושב ומתוכנן של אליעזר. הוא מחפש נערה עם "ראש גדול" . נערה שלא תסתפק במילוי בקשתו לשתות, אלא תציע מיוזמתה עזרה נוספת. החידוש שיבוא מתוך גמ"ח, מתוך עזרתה של הנערה לאליעזר, הוא הוא השידוך הראוי ליצחק, שהרי יצחק, גם הוא , מחדש ומפלס דרך של גבורה, דרך של יראה , הבאה מתוך גמילות החסד של אברהם אבינו.
ואכן, רבקה עומדת במבחן :
וַיָּרָץ הָעֶבֶד לִקְרָאתָהּ וַיֹּאמֶר הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ: וַתֹּאמֶר שְׁתֵה אֲדֹנִי וַתְּמַהֵר וַתֹּרֶד כַּדָּהּ עַל יָדָהּ וַתַּשְׁקֵהוּ:  וַתְּכַל לְהַשְׁקֹתוֹ וַתֹּאמֶר גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב עַד אִם כִּלּוּ לִשְׁתֹּת:  וַתְּמַהֵר וַתְּעַר כַּדָּהּ אֶל הַשֹּׁקֶת וַתָּרָץ עוֹד אֶל הַבְּאֵר לִשְׁאֹב וַתִּשְׁאַב לְכָל גְּמַלָּיו:
אכן, נערה בעלת מידות של חסד עצום, מידות של חידוש ורעננות – היא היא הנערה – אותה הוכחתה לעבדך ליצחק.