לכל המאמרים

כשם שפרצופיהם שונים

נכתב על-ידי הרב רונן נויבירט - רב קהילת 'מוריה', כפר גנים, פ"ת

בפשט הפסוקים המתארים את פרשת דור הפלגה, לא מוזכר חטא כלל. אפילו עונשם, עונש ההפרדה, אינו מתואר כעונש, אלא רק בלשון "סטרילית": "ויפץ ה' אותם משם ע"פ כל הארץ". מה שכן מוזכר בפירוש בפסוקים הוא חששו, לכאורה, של הקב"ה מפני אותו הדור "וַיֹּאמֶר ה' הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת"
ממה חשש, לכאורה, הקב"ה? האם המלחמה שהכריזה ממלכת בבל על השמים מסכנת חלילה את שלטונו? ננסה להבין זאת ע"פ יסוד המחלוקת והשלום בתורת מרן הרב קוק זצ"ל. אמרו חז"ל במסכת ברכות : "הרואה אוכלוסי ישראל אומר 'ברוך חכם הרזים', שאין דעתם דומה זה לזה ואין פרצופיהן דומים זה לזה" . ומסביר זאת הרב: לכל הדעות השונות באנושות ולכל המחלוקות יש תכלית אלוקית – תוכנית מסובכת ומורכבת של "חכם הרזים".
דווקא ע"י השוני שבין בני האדם, עתידים להתאחד כולם למטרה אחת, כ"א ע"פ תכונותיו וכשרונותיו.
ומוסיף הרב ואומר:" ואילו היתה ידיעה לבני אדם בדבר השיווי הפנימי שלהם לא היה כל אחד מושך כל כך לחוגו בקנאה יתירה, והיתה הפרטיות מתבטלת, ומתוך ביטול הפרטיות לא היה חומר לבנות את הכלל ". כלומר: דוקא המחלוקת יוצרת דינמיקה והתפתחות בעולם. קנאת סופרים תרבה חכמה. כאשר כולם נאלצים לחשוב באופן זהה, כאשר הפרט נשחק – אין אמביציות, וממילא אין התקדמות והחברה דורכת במקום. דוקא המחלוקת היא זו שגורמת לי לגלות מי אני באמת ולמה אני לא הוא.
טעותם של אנשי דור הפלגה היתה, שניסו לדלג על שלב המחלוקת בדרכם להגיע אל השלום. הם כל כך רצו שלום עכשיו, עד שאבדו את הסבלנות לעבור גם דרך שלב המחלוקת, ולבסוף נשארו ללא כלום בידם. שלום אמיתי יכול לבא דוקא מתוך המחלוקת, דוקא מתוך הבירור אך בשום אופן לא ע"י טשטוש ההבדלים או מחיקת הלאום מתעודת הזהות. ודאי  שאין הקב"ה חושש מאנשי דור הפלגה. הקב"ה נותן הזדמנות לאנושות לצאת מן המבוי הסתום אליו נקלעו. עונשם הוא חלוקתם לעמים שונים וללשונות שונות. מעתה, בע"כ יאלצו לחלוק, לפתח את כשרונותיהם המיוחדים ולתרום את תרומתם לבנין העולם.
כך גם מסביר הרב קוק בעין אי"ה, את דברי חז"ל על פרי החג בסוכות המתמעטין והולכין כנגד אוה"ע המתמעטין והולכין. הדברים תמוהים – האם יש לנו שאיפה, חלילה, לחיסול עולם – לאוה"ע שיתמעטו וילכו – הרי נבראנו לתקן עולם ולא לרוקנו ! כמובן שאין כאן שאיפה לחיסול כללי של אוה"ע. יש כאן שאיפה לשלום עולמי, לסדר עולמי חדש. אין כוונת חז"ל למיעוט במספרם של אוה"ע, אלא למיעוט בצביונות השונים, מיעוט בגבולות בין עמים. " והנה לעומת התכלית שיש במגמתם של ישראל לחזות  בתיקון עולם במלכות שדי, ובהעשות כל הברואים אגודה אחת לחיי צדק באור ד', מובן הדבר כי ריבוי הצביונות שבלאומים שגורם חלוקתם לעמים רבים, ילכו הלך והתמעט כל מה שיוסיף אור האמת וחיי הצדק להופיע, כי כל שיותר יתקרבו העמים לתכונת חיי התורה האלהית כן יתמעט פירודם הצביוני."
ככל שיתקדמו יותר תהליכי גאולה בעולם, נחזה בתהליכים של גלובליזציה, תהליכים של נפילת חומות בין עמים ואיחוד יבשות שלמות. הגבולות השונים, המטבעות השונים יעלמו אט אט. לאחר שכל עם ימצה את יחודו ואת כשרונותיו, יבוא זמנם להתאחד. במקביל נחזה גם בשחזור של תסריט דור הפלגה, על לאומים שאוחדו בכח ומנסים להשתחרר ולגלות את צביונם האבוד.
וכך ניבא הנביא צפניה :"כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה, לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד".
האחדות בדור הגאולה לא תהיה של טשטוש אלא של שפה ברורה, אחדות הבאה מבירורים. אחדות זו לא תביא חלילה למלחמה נגד ה' , כבדור הפלגה, אלא למגמה של "כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים" . גם לעם ישראל יהיה מגדל שראשו בשמים – ביהמ"ק, אלא שבנין זה יביא את כולם לדעת את ה' ולעבדו שכם אחד.