לכל המאמרים

ערגה

נכתב על-ידי טלי שפיגל

גם אני כאייל,
אל אפיקיך ערגתי.
במים משתקפים פני
ופני ילדיי משתקפים במים.
ובשמים מעל, אני מצפה לאות.
ראית ילדתי,
איך מפלח נבט רך,
רגבי אדמה קשים.
גם ממך, את תיטעי ברכותה,
באמונה מחשלת חייה.
בתנוחה עוברית מכונסת,
אני מרגישה נזרעת,
ברחמם של עולמות.
נופלת וקמה, מחריבה ובונה,
בוכה , יולדת ושמחה.
ונחלים ואגמים ונהרות וימים
ואני טיפה משלי נתתי בתוך מעינותיך.
ונתכסיתי כולי בשקט
ונזרע גופי ביש של אינסוף
ובבת עליתי בקימה מחודשת,
נפתחת לאור.
משתוקקת לצמוח.כן,
לצמוח ברכות,
אולי טוב לומר גם באומץ.
ללכת לקראתך/י-ה.
טובלת בחסד וברחמים.