לכל המאמרים

ההיבט הרוחני של מצוות האשה

נכתב על-ידי נחמה שולמן

 

האשה היהודיה מצווה בשלוש מצוות עיקריות :  חלה,  נדה והדלקת הנר ( שבת לא, ע"ב).
המייחד מצוות אלו הוא ששלושתן מהוות את הבסיס הקיומי לבית היהודי בפרט וכאבן יסוד לבנית העם היהודי בכלל.
אחד המקורות ממנו למדנו על מצוות אלו מופיע במדרש על  שרה אמנו  (בראשית רבה, ס, טז):
"ויביאה יצחק האהלה שרה אמו -כל ימים שהיתה שרה קיימת היה ענן קשור על פתח אהלה כיון שמתה פסק אותו ענן וכיון שבאת רבקה חזר אותו ענן כל ימים שהיתה שרה קיימת היו דלתות פתוחות לרוחה וכיון שמתה שרה פסקה אותה הרוחה וכיון שבאת רבקה חזרה אותה הרוחה וכל ימים שהיתה שרה קיימת היה ברכה משולחת בעיסה וכיון שמתה שרה פסקה אותה הברכה כיון שבאת רבקה חזרה כל ימים שהיתה שרה קיימת היה נר דולק מלילי שבת ועד לילי שבת וכיון שמתה פסק אותו הנר וכיון שבאת רבקה חזר וכיון שראה אותה שהיא עושה כמעשה אמו קוצה חלתה בטהרה וקוצה עיסתה בטהרה מיד ויביאה יצחק האהלה ".
מהמדרש  אנו לומדים על שלושה עניינים הקשורים לאמהות ומאפיינים את מהותן:
1. ענן
2. עיסה
3. נר דולק
• הענן מרמז על  שלום הבית – האווירה  בין בני הזוג מתוך הקדושה והטהרה.
הענן מרמז על התגלות השכינה כמו התגלות הקב"ה במעמד הר סיני בענן.
הענן מציין את השכינה השורה בבית מתוך ש" איש ואשה, זכו- שכינה בינהם".
הענן מרמז על מצוות טהרת המשפחה הגלומה במצוות " נדה".
• הברכה בעיסה מרמזת על החיים הגשמיים, הכלכליים. על עבודות משק הבית והקיום הפיזי.
הברכה בעיסה מרמזת על מצוות 'הפרשת חלה'.
• נר דולק מרמז על החיים הרוחניים בבית, על חיי התורה והמצוות, שכן משולה התורה לאור והמצוות לנרות – "כי נר מצווה ותורה – אור " (מש' ו, כג).
אך גם נשמת האדם משולה לנר ה' (" נר ה' נשמת אדם " (משלי כ, כז)),
אשר בכוחה להאיר .
לאורך כל ההיסטוריה אנו הנשים מרבות להדליק נרות. למן חטאה של חוה אשר כבתה נרו של עולם.
נרות של שבת, נרות של קדושה , נרות של אהבה, נרות של חכמה, נרות של אמונה, נרות של ענוה, נרות של גבורה ועוד ועוד..
נרות שבת אנו מדליקים משום "שלום בית", הם נועדו להאיר את ביתו של האדם.
האור הוא סוד האהבה , סוד החיבור והאחדות -זהו היכולת לחלוק, היכולת לתת לאחר מבלי להגרע, זהו שפע אינסופי, שנתן הקב"ה לעולם וכל אחד יכול ליטול כפי צרכו ולהאיר עד אין סוף. לפיכך אין אדם שאינו אוהב אור.
דוגמא נוספת נלמד מכך ש נשים חייבות בנרות חנוכה אשר מטרתן שונה מנרות השבת.
מהות  נרות החנוכה, הוא  – "פרסומי ניסא". נרות המונחים על פתח הבית אשר פונה לרשות הרבים, נרות שנועדו להפיץ את אור ה' בעולם כולו.
ימי החנוכה הם סמל ומופת. כשם שבחנוכה אנו מעמידים חנוכיות "על פתח ביתו מבחוץ" ומאירים את העולם שמסביבנו באור התורה, כך צריך כל יהודי, בחיי היום-יום, להפיץ בסביבתו יותר אור, יותר שמחה, יותר דרך ארץ , אמונה ותורה.
בראשית דרכו, האדם הוא בחינת נרות שבת, צובר הוא כח ועוצמה רוחנית, מאיר הוא את נשמתו האישית, מתעלם מהחוץ ובונה את עצמו.
אולם בשלב מסויים בחייו, על כל אדם להוסיף לאישיותו פן נוסף ומימד חדש, בבחינת נרות חנוכה. צריך הוא להצטייד בעוצמתו הרוחנית ולצאת אל רשות הרבים, אל החיים הקשים, אל האנשים שלא זכו לאור, ולהם להדליק  את האור  .
לאור רעיון זה ניתן לראות כי מצוות הנשים הן בחזקת 'מעט המחזיק את המרובה'.
ע"י שלוש מצוות אלה  חולשות הנשים על כל מיגזרי הבית והחברה.
מארג של בניה  כלפי פנים – זוגית ומשפחתית ובניה כלפי חוץ- בניה  חברתית ואמונית.
תפקידן לבנות את הבית על כל רבדיו הגשמיים והרוחניים כאחד.
בכוחן של הנשים היהודיות  למלא את ביתן, עמן והעולם כולו באור, אהבה, רעות ושלום.

 

נכתב על-ידי נחמה שולמן
האשה היהודיה מצווה בשלוש מצוות עיקריות : חלה, נדה והדלקת הנר ( שבת לא, ע"ב).
המייחד מצוות אלו הוא ששלושתן מהוות את הבסיס הקיומי לבית היהודי בפרט וכאבן יסוד לבנית העם היהודי בכלל.
ע"י שלוש מצוות אלה חולשות הנשים על כל מיגזרי הבית והחברה.
מארג של בניה כלפי פנים - זוגית ומשפחתית ובניה כלפי חוץ- בניה חברתית ואמונית.
תפקידן לבנות את הבית על כל רבדיו הגשמיים והרוחניים כאחד.
בכוחן של הנשים היהודיות למלא את ביתן, עמן והעולם כולו באור, אהבה, רעות ושלום.