כתם

כתם

כתם = דימום בלא הרגשה ( מקורו מדרבנן):

• כתמים שמקורם ברחם ואשר אינם בגדר וסת  וסיבתם אינה ידועה יגרמו לנידה רק אם יתקיימו בהם כל התנאים הבאים:
1. הכתם נמצא חיצונית ולא בבדיקה .
2. צבעו מעיד על דמם ( אדום , שחור חום – אדום –  באור יום).
3. הבגד עליו נמצא הכתם נקי ובדוק  שנקי.
4. הרקע לכתם לבן
5. הכתם נראה על דבר שמקבל טומאה ( = נחשב כלי ) **
6. גודל הכתם הנו כ'גריס' (קוטר=18 מ"מ) ( מספר כתמים קטנים אינם מצטרפים זה לזה).
( גודל זה נקבע לפי שעד לגודל דימום כזה יכלו לתלות את הדימום בכיני גוף או פשפשים ).
7. צורת הכתם תעיד על דימום שבא מגופה .
8. מיקום הדמם יכול להיות מגופה.
מטרת ההלכה תמיד ככל שניתן להתיר אשה לבעלה.
מכיון שדיני כתמים הינם מדרבנן משתדלים להמנע מ"למצוא" אותם ותמיד מחפשים מקום להקל.
לאור זאת ההמלצה ההלכתית  בזמן שהאשה מותרת לבעלה:
• ללבוש תחתונים כהים.
• לקנח בנייר טואלט צבעוני.
• להשתדל לא להביט בנייר הטואלט.
• מי שבכל זאת מביטה , מומלץ שתמתין כ – 30 שניות מזמן הטלת השתן ועד שתקנח ותביט.
• מומלץ ללכת עם תחתונית , עדיפה – תחתונית שחורה.
כל בדיקה פנימית שתעיד על דימום – תגרום לנידה, גם אם לא היתה הרגשה. זאת מחשש שהבדיקה מיסכה על  תחושת "ההרגשה". הסתכלות על נייר טואלט לאחר קינוח נחשבת  כבדיקה פנימית ועל כן מומלץ להימנע מהרגל זה.
** דבר שאינו  מקבל טומאה הינו דבר שאינו נחשב כלי כגון: כל המחובר לקרקע כאסלה, או בגד הקטן מ- 6X6 ס"מ וכו'.