ימין שהוא שמאל ושמאל שהוא ימין

"וְעָשִׂיתָ עַל פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ מִן הַמָּקוֹם הַהוּא אֲשֶׁר יִבְחַר ה' … לֹא תָסוּר מִן-הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְך יָמִין וּשְׂמֹאל" (דברים י"ז, י'-י"א).
המדרש מספק פרשנות מעניינת לפסוק זה: "ואפילו שיאמרו לך על הימין שהוא שמאל ועל השמאל שהוא ימין – שמע להם" (שיר השירים רבה א', ב'). ממדרש זה עולה לכאורה כי אף אם ידוע לאדם בבירור כי הוראת חכמים אינה אמת, ואפילו מנוגדת לאמת, עדיין מחוייב הוא לה.
מדרש זה מעורר השתאות – וכי על אדם לנהות אחר הוראת דיינים באופן "עיוור" וללא שיקול דעת תוך ביטול עצמי וסטייה מהאמת?
לשם הבנת עומקו של המדרש עלינו לברר ראשית האם בכלל ניתן להגיע לבירור האמת האולטימטיבית בעולמנו.
לפי המדרש בסנהדרין (צ"ז.) תקופת עיקבתא דמשיחא מתאפיינת בין היתר בהיעדר אמת: "וְהָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת, שֶׁנֶּאֱמַר, (ישעיה נט) "וַתְּהִי הָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת וְסָר מֵרָע מִשְׁתּוֹלֵל".
לביאור משמעות "היעדר האמת" נדרש הרמב"ם, בהסבירו, כי העולם נברא על ידי הקב"ה כשהוא מושתת על יסודות האמת והשקר. בעקבות חטאי האדם, ובייחוד חטא האדם הראשון, נפל העולם ממדרגתו המקורית וכעת הוא מושתת על יסודות הטוב והרע (כעולה משמו של עץ הדעת – "ּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע" (בראשית ב', ט"ז-י"ז)).
מה ההבדל בין עולם המושתת על יסודות האמת והשקר לעולם המושתת על יסודות הטוב והרע? מסביר הרמב"ם, כי אמת ושקר הינם מושגים מוחלטים, וודאיים וצפויים. מה שנכון נכון ומה שלא נכון לא נכון. לעומת זאת, טוב ורע הינם מושגים יחסיים. מה שטוב לי עשוי להיות רע לאחר, מה שטוב לכלל עשוי להיות בעל השפעה רעה על הפרט, וכן להיפך, ובלשונו (מורה נבוכים א', ב'): "אמנם הרע והטוב – הוא במפורסמות (בתחושות), לא במושכלות; כי לא יאמר; השמים כדוריים – טוב, ולא, הארץ שטוחה – רע… ולזה נאמר, "והייתם כאלוהים יודעי טוב ורע", ולא אמר, 'יודעי שקר ואמת' או משיגי שקר ואמת'".
לפי פירוש זה, בעולמנו נעדרת האמת מאחר שאין בו מקום למושגים אבסולוטיים. זהו עולם יחסי, המתנהל לאור מדדים סובייקטיביים.
לאור האמור נוכל להבין את משמעות המדרש בו פתחנו לפיו אף אם יורו לנו חכמים על ימין כי הוא שמאל ועל שמאל כי הוא ימין – עלינו להקשיב לדבריהם.
בעולמנו כלל לא ניתן להגדיר ימין מוחלט ושמאל מוחלט. הקביעה האם מדובר בימין או בשמאל הינה יחסית ונתונה לפרשנות. כך מסביר הכלי יקר (דברים י"ז, י"א): "אלא ביאור הדבר הוא שבכל דבר טומאה וטהרה יש כמה פנים לטהרו, וכמה פנים לטמאו, ואם התורה טהרתו הוא מפני שהצדדים המראים פני טהרה הם מרובים יותר מן הפנים המראים פני טומאה וכן להפך, והוא הדין בדבר מותר ואסור, וכשר ופסול".
ההכרעה האם להתיר או לאסור אינה אלא הכרעה סטטיסטית, הנסמכת על אומדן הטענות לכאן ולכאן. ההנחה הינה כי בהכרח יש צדדים להתיר ויש צדדים לאסור, השאלה היא – מה משקל צדדים אלה.
פירוש זה שופך אור על הפסוק "אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת" (שמות, כ"ג, ב'). בהיעדר אמת מוחלטת, נעשית פסיקת הלכה בהתאם לדעת הרוב, היינו – כאשר משקלם של טיעונים לצד אחד עולה על משקל הטיעונים לצד האחר. הדיין נדרש לרדת לחקר כל ההיבטים של המקרה הנדון לפניו – לראות את הימין ואת השמאל, הטוב והרע –  שבכל סוגיה וסוגיה, כפי שמסביר הכלי יקר: "ומטעם זה אמרו רז"ל (סנהדרין יז.) שאין ממנין לסנהדרין עד שיודע לטהר השרץ מן התורה".
ממילא, מסביר הכלי יקר, ראוי כי אדם יכפיף את עצמו לפסיקת דיינים, אף אם נדמה לו כאילו הם מורים על ימין שהוא שמאל ולהיפך, שכן ממרום מעמדם מסוגלים דיינים לראות את מכלול השיקולים ולהכריע לאן נוטה הכף אף בסוגיות מורכבות ובהיעדר וודאות, ובלשונו (שם): "וע"כ יפה אמרו רז"ל (חגיגה ג ע"ב) עשה אזנך כאפרכסת וקנה לב לשמוע דברי המטהרין ודברי המטמאין, כי כפי האמת כל אדם צריך לכל הסברות כי א"א לו להיות מן הסנהדרין עד אשר יהיה ידו בכל הסברות, ומטעם זה ראוי לקבל מהם אפילו אם אומרים על ימין שהוא שמאל מצד אותן סברות הנוטים גם לצד שמאל וזה דרך נכון מאד."
סיכומם של דברים – בעולם יחסי בהיעדר אמת, כשאין ימין ושמאל, נדרשים אנו לדיין אשר יורה לנו מהו ימין ומהו שמאל. היזקקותנו לדיין אינה נובעת, חלילה, מהיעדר כשירותנו להבחין בין טוב ורע, כי אם מראייתו המרחבית אשר תעמוד לו לעזר בהכרעה לגופו של כל מקרה.