טו באב

הרב רונן נויבירט לטו באב:
הצדיק רבי מרדכי מצ'רנוביל היה מקפיד כל ימיו לטבול במקווה בערב יום הכיפורים קודם תפילת מנחה. 
פעם התאספו בביתו חסידים רבים, שביקשו להתברך מפי רבם לקראת היום הקדוש, והגיעה שעת תפילת מנחה. ראה הצדיק, שלא תהא בידו שהות מספקת לטבול במקווה, כי קרב ובא מועד הסעודה המפסקת. קם אפוא מכסאו והרכין ראשו וגופו בתוך קהל-החסידים שעמד סביבו, כאילו היה טובל גופו במקווה  מים. כך עשה הצדיק שלוש פעמים, ואחר-כך אמר באזני הנוכחים המשתאים: "בסוף מסכת יומא מובא הפסוק הבא מנבואות יחזקאל: "מקוה ישראל ה'" (יחזקאל לו, כה). לפי הפשט, אומר כאן הנביא: ה' הוא תקוותם של ישראל. אולם חז"ל דורשים פסוק זה: ה' מטהר את ישראל ביום הכיפורים, כמקווה-מים המטהר את הטמאים. עתה עליכם לדעת, שמלבד מקוה-מים יכול אדם להיטהר ב"מקווה-טהרה" נוסף, הקרוי "ישראל":לקרב את גופו ונפשו לכל עדת ישראל ולחוש אהבה אמיתית לכל אדם מישראל. ב"מקווה טהרה" כזה טבלתי זה עתה לפניכם, ובכך הנני מוכן ומזומן להתייצב לפני בורא עולם ביום הקדוש הבא עלינו לטובה… . (פרפראות לתורה, מנחם בקר, ויקרא).

בט"ו באב כל הכלים טעונים טבילה. כל הרוצה לטבול במקווה האמיתי של היום המיוחד הזה בתקופה מיוחדת כל כך, יצא לרחובות ויטבול בקירוב גופו ונפשו לכלל עם ישראל ויחוש אהבה אמתית לכל אדם בישראל, כאשר עשה הצדיק מצ'רנוביל.