מה בין יופי לחורבן- לתשעת הימים

אחד מחמשת האסונות הטראומטיים שאירעו בתשעה באב הינו לכידתה של ביתר: "בתשעה באב נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ, וחרב הבית בראשונה ובשניה, ונלכדה בתר, ונחרשה העיר." (תענית ד', ו'). 
על הרוגי ביתר מסופר, כי היו יפי תואר:  "שהיו מגנין את הפז ביופיין" (גיטין, נ"ח.).
המדרש מתאר את מותו הנוראי של רבי ישמעאל: "נשקפה בתו של הקיסר בעד החלון וראתה יפיו של ר"י כ"ג ונכמרו רחמיה עליו, ושלחה לאביה ליתן שאלה ובקשה אחת … שלחה לו אבקש ממך להחיות את נפשו. שלח לה כבר נשבעתי. שלחה לו אבקש לך א"כ שתצוה להפשיט את עור פניו כדי להסתכל במקום מראה". (אוצר המדרשים אייזנשטיין, תל"ט).
תכונה זו נמצאה אצל רבי ישמעאל בן אלישע ואף אצל ביתו – צפנת, אשר סיפור לכידתה ושביה מוזכר בסמוך לסיפור לכידת ביתר, ואשר אף עליה נדרש כי היתה יפת תואר .
במאמרה של הרבנית נויבירט היא דנה בזיכוך הרוחני המשתקף ביופי החיצוני.
ניתנה לנשים הזכות להתחבר לשפע הרוחני ולקדושה באמצעות הטבילה במי המקוה.
יהי רצון שהוספת טהרה וקדושה בחיינו יתקנו את אשר פגמנו ביופיינו
ונזכה במהרה לקיים מצוות טבילה כהלכתה בבואנו לעלות לבית המקדש.
במהרה בימינו, אמן.
 על הקשר שבין היופי לחורבן קראו במאמרה המרתק של הרבנית פנינה נויבירט.
https://www.mikve.net/content.asp?pageid=720